אגרת השבת — השער השני; בראשית החדש

בוהנה אמרו כל חכמי המזלות שתחלת החדש מרגע התחברות הלבנה עם החמה בחלק אחד. וזהו שקראוהו קדמונינו ״המולד״. וחכמינו חשבוהו במהלך האמצעי, וככה עשו כל חכמי המזלות, ואחר כך תקנוהו. וככה אמרו זכרונם לברכה ״פעמים שבא בארוכה ופעמים שבא בקצרה״ (ראש השנה כה א). ובעבור כי המתחברות שתים, צריכות שתיהן לדעת מתי היא כל אחת בארוכה או בקצרה. כי יש פעמים שתהינה שתיהן בארוכה או שתיהן בקצרה, או החמה בארוכה והלבנה בקצרה, והפך הדבר. גם יש ארוכה וקצרה מעט, גם הרבה, עד שתגיע הארוכה הרבה גם הקצרה הרבה שלש עשרה שעות. והנה יהיה בין מולד חשבוננו, פעמים, ובין מולד האמת אלה השעות לפנים או לאחור.

געל כן טעה הגאון שאמר כי ראה רגע קדרות השמש בבגדאד לא היה בעת המולד. על כן אמר כי חשבון הקדמונים לא היה בדקדוק יפה. רק חשבונם הוא הנכון. והוא טעה ארבע טעיות: האחת כי היה ראוי שידע דרך הארוכה והקצרה, כאשר יעשו חכמי המזלות. כי אין מחלוקת בין מולד ישראל למולד חשבון הגוים במהלך האמצעי, עד שידע מתי הוא המולד האמתי. והטעות השנית, כי חשבון המולד על ירושלים, ובינה ובין בגדאד במרחק האורך שתי שלישיות שעה. והטעות השלישית, כי צריך הוא לדעת השתנות המראה באורך, בעבור כי הקדרות למראה העין. והטעות הרביעית, השתנות המראה כפי המרחב. ויש מעברים בדורנו. בעבור שידעו חשבון אי״ב תשצ״ג, חושבים כי עמדו על סוד העבור. ויסתכלו המרחק שיש בין המולד ובין תחלת הלילה ויאמרו לערלים מתי תראה הלבנה. וכאשר יראו כי יש פעמים ביניהם פחות משש שעות במקומם, יחשבו כי המולד עשוי על מקום כל מחשב. והנה יש פעמים שהלבנה נראית בתחלת הלילה, ופעמים יהיה בין המולד ובין הערב ז׳ וח׳ שעות ולא יראו הלבנה. והם חושבים כי חשבון העבור טעות. חלילה חלילה. רק הם הטועים, שהם חכמים בעיניהם. כי אין כח במשכיל לדעת מתי תראה הלבנה עד עשותו כאשר אפרש:

דשידע מתי רגע המולד. ולא ישליך ללילה שתים עשרה שעות, רק יחל לספור מתחלת הלילה עד רגע המולד כך וכך שעות. וידע מקום המחברות בחלק מעלת המזל, ויראה אם מהלך השמש בארוכה או בקצרה, וכמה מהלך הלבנה, ויוסיף או יגרע עד שידע רגע מולד האמת על ירושלים. ויראה כמה מרחק זה המולד מתחלת הלילה שעות וחלקי שעות. ויוסיף עליהן שעות מרחק אורך מקומו אם הוא מערבי לירושלים, או יחסר אם הוא מזרחי. וידע כמה מהלך השמש בשעות המרחק במהלך יומו, ויוסיפהו על מקום השמש ברגע מולד האמת. וככה יעשה במקום מולד הלבנה כפי מהלכה. ואחר כך יכנס בלוח מעלות המזלות בארצו, ויקח המעלות שימצא לנכח מקום השמש. גם יעשה ככה במעלות נכח הלבנה, ויחסור המעט מהרב. אז ימצא קשת היתרון. וידע מקום ראש התלי וזנבו לדעת מרחב הלבנה, לתקן זאת הקשת. ואחר כך יתקן אותה כפי תקון השתנות המראה באורך גם ברוחב. אז תהיה לו קשת המראה באמת. אז ידע מתי תראה הלבנה בכל מקום איזה חדש שירצה. והיודע אלה הדברים יוכל להבין סוד ״נולד קודם חצות״ (ראש השנה כ ב).

הוהארכתי להזכיר כל זה בעבור שבקש ממני אחד ממשכילי הדור שאפרש לו סוד ״נולד קודם חצות״ על רגל אחת. ובעבור שהחרשתי, חרה לו. ואני נתתי לו עצת אמת. שיתענה לפני השם הנכבד, אשר כל יוכל, לברוא לו לב טהור ולתת בקרבו רוח חדשה, לשפך עליו רוח חכמה. עד שיבין כל החכמות מלבו מבלי למוד ימים ושנים. אשר לא עשה כן לכל איש מיום שברא אדם על הארץ. אולי ישמע השם את תפלתו, ויחדש לו זה הפלא והאות והמופת, להיותו שני לאתון בלעם.

ווהנה איננו נכון להיות ראשית החדש מהמולד במהלך האמצעי או ממולד האמת, כי לא ידע זה כל אדם. על כן ראשית החדש הוא בהתחדש אור הלבנה למראה העין. וככה כתוב במשנה (כגון בראש השנה פרק א הלכה ז). והנה כאשר הוא החדש הראשון ידוע לעיני כל משכיל וסכל בהמצא אביב השעורים, ככה ראש החדש למראה כל אדם.