מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

איסור והיתר לרש"י — פרק נ״ג

‏דין שפוד. ר׳ יצחק ב״ר יהודה. יתד של שפוד שתוחבין בו ירכי העוף והיה ‏ארוך יותר ואסר רבי לחתכו בסכין ולא לשרפו באור ראשו כדי שתקצר משום תקון כלי ואין ‏זה דומה לחתכה באור לפי שתי נרות דהתם נראה כמדליק כדרכו כאדם שצריך להדליק ‏שתי נרות. כל תבלין שמפיגין טעמן מותרין לכתשן ביום טוב כגון שומין שהן מפיגין טעמן ‏ואסורין כגון פלפלין שאינן מפיגין טעמן.‏