מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםטעמי המנהגים — פרק רי״ד
טעם. שאין מברכין על הטובא"ק ששואפין בחוטם. לפי שאין בו ריח ראוי לברכה. וכן העשן מטובא"ק. וטובא"ק שהעשן ממנו יש לו ריח טוב מבושם ראוי למנוע ממנו בלי ברכה תחלה על בשמים ממש. וטובא"ק שבה מים ששרו בהם בשמים יותר מעת לעת או ששלקו בהם בשמים אולי שצריך לברך. ע"כ נכון שלא לברך ושלא לשאוף כלל טובא"ק שבה מים ששרו בהם בשמים וטובא"ק שהי' מונח בין הבשמים וקלט הריח אין לברך עליו דהוי ריח שאין לו עיקר. אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' רט"ז ועי' באר היטב שם ס"ק י"ג: