מצות לא עשה 298 שלא (א) יקרע פי המעיל כו'. מפשטות לשון רבינו ז"ל נראה דדוקא בשאר בגדי כהונה בעינן שקורע אותם דרך השחתה אבל במעיל של כה"ג חייב אפי' כשקורע שלא כדרך השחתה וכן יש להוכיח מקיצור הסמ"ג שלו מדכ' וז"ל לא יקרע פי המעיל של כה"ג וכן הקורע כל בגדי כהונה דרך השחתה לוקה עכ"ל וגם מרמזיו יש להוכיח כן מדכ' וז"ל שלא יקרע פי המעיל של כה"ג שנ' כו' אלמא כיון דלא דיבר ברמזיו רק ממעיל ע"כ לא הזכיר שם מדרך השחתה כלום ואם באמת רבינו סובר כן אז ק"ל מנ"ל לחלק הלא את זה דגם בשאר בגדי כהונה עובר בלאו אע"ג דלא יקרע רק במעיל של כ"ג כתיב בפ' תצא פכ"ח פל"ב צ"ל דרבינו יליף מג' יומא דף ע"ב ע"א ממ"ד רב יהודא המקרע בגדי כהונה לוקה שנ' לא יקרע ומדאמר סתם בגדי כהונה ולא אמר מעיל כ"ג צ"ל דסובר רב יהודה דהוקשו בגדי כהונה זה לזה וכיון דעל המעיל עובר מינה לכל הבגדים נמי דמאי שנא מעיל וכיון דשאר בגדי כהונה ממעיל ילפינן א"כ מנ"ל לרבינו לחלק דבשאר בגדי כהונה אינו חייב אלא כשקורע דרך השחתה הלא רב יהודא סתם קאמר ולא הזכיר שום תנאי מזה בשלמא כשהי' סובר רבינו דבמעיל ג"כ הד"כ אז לא הי' קשה עליו ממה דלא הזכיר רב יהודא מתנאי זה כיון דהוה יכל"ל גם אליבא דרבינו כמ"ש הכ"מ ז"ל הל' כלי המקדש פ"ט הל"ג אליבא דהרמב"ם ז"ל דלמד את זה דדוקא דרך השחתה חייב מהא דנותץ אבן אחת מהמזבח דג"כ הד"כ כמ"ש הרמב"ם הל' בית הבחירה פ"א הלי"ז וכמו שכתבנו לעיל מל"ת ג' מחודש ד' בשם המזרחי ז"ל דכתב ג"כ דגם רבינו סובר כן אבל אי נאמר דרבינו ל"ס כן אלא בשאר בגדים ולא במעיל אז באמת קשה עליו כהנ"ל, ואי"ל דרבינו למד דבמעיל ל"צ תנאי זה ממ"ד ריש לקיש זבחים דף צ"ה ע"א מעיל שנטמאה מכניסו בפחות משלש על שלש ומכבסו משום שנ' לא יקרע ואי נאמר דגם במעיל אינו חייב אלא דרך השחתה אז קשה על ר"ל דמדוע לא יקרע כשנטמאה כיון דאינו קורע דרך השחתה אעכצ"ל דסובר דבמעיל חייב אפי' שלא כדרך השחתה וע"כ סובר רבינו ג"כ כן, הלא אפי' כשנאמר כן עדיין לא תעלה ארוכה על קושייתנו בזה כיון דאי באמת סובר ר"ל כן אז בודאי גם בשאר בגדים הי' סובר כן דמהיכא תיתי לחלק. אבל אח"כ ראיתי שכבר הלכו נימושות בזה לא על רבינו אלא על הרמב"ם הל' כלי המקדש שם שכ' ג"כ לשון רבינו וכתב המל"מ ז"ל שם שהבעל קרבן חגיגה ז"ל סי' ס"ח סובר בדעת הרמב"ם דדוקא בשאר בגדי כהונה אינו לוקה כ"א דרך השחתה אבל במעיל לוקה והביא ראי' ממה דפסק הרמב"ם הל' מעה"ק פ"ח הל"כ כר"ל דזבחים הנ"ל והמל"מ חולק עליו בלי טעם אלא כתב וז"ל ולדידי ליתניהו להני מילי עכ"ל ונ"ל בס"ד דהמל"מ מחמת קישייתינו הנ"ל ל"ס כהקח"ג וא"כ צריך להבין דמה יענה באמת הקח"ג על קושייתינו הנ"ל ובמה פליג עם המל"מ אבל עיינתי אח"כ בקח"ג גופא וראיתי שהוא בעצמו דיבר מקושיא זו ובסוף דבריו כתב וז"ל אי נמי כמ"ש רבינו [כוונתו על הכ"מ הנ"ל] דכשהוא דרך השחתה ילפינן מונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כי' שכל דבר קדושה לא יפסיד דרך השחתה ודו"ק כו' עכ"ל ונ"ל דכוונתו דמה דכתב הרמב"ם וה"ה לכל בגדי כהונה שהקורען דרך השחתה לוקה אין כוונתו דמלאו דלא יקרע לוקה אלא מלאו דלא תעשון כן לד' אלקיכם וע"כ מחלק הרמב"ם שפיר בין מעיל לשאר בגדי כהונה דמעיל כיון דאזהרתו מלא יקרע ע"כ לוקה אפי' כשקורע שלא כדרך השחתה אבל שאר בגדי כהונה דאזהרתם מלא תעשון כן ע"כ אינו לוקה אלא דוקא דרך השחתה דומיא דנותץ אבן מהמזבח כהנ"ל בשם הכ"מ ולפי פשט זה באמת ל"ק קושייתינו הנ"ל כיון דלא ממעיל ילפינן שאר בגדים ע"כ שפיר מחלק הרמב"ם ביניהם אלא אפי' כשכוונת הקח"ג כן הי' עדיין קשה עליו מרב יהודא דיומא הנ"ל דנראה בפי' דסובר דגם אזהרת שאר בגדי כהונה ילפינן מלא יקרע אבל אח"כ ראיתי שגם המר"ם שיק ז"ל מצ' ק"א סובר בכוונת הקח"ג כמו שכתבנו דאזהרת קריעת שאר בגדי כהונה ילפינן מלא תעשון כן וג"כ עמד עליו מרב יהודא דיומא הנ"ל אלא הוא כתב את הקושיא זו בסגנון אחר אבל הכוונה אחת היא ומתרצו שפיר עי"ש, וא"כ י"ל דלהמל"מ משו"ה לא הי' ניחא לומר כהקח"ג כיון דמפשטות לשון הרמב"ם נראה דגם שאר בגדים משום לאו דלא יקרע לוקה וע"כ סובר המל"מ בדעת הרמב"ם דמלת דרך השחתה שכ' קאי גם על מעיל וכמו שבאמת הי' רוצה הקח"ג לומר בתחלה אלא שהי' נראה לו דוחק אבל להמל"מ הי' דוחק טפי לומר כהקח"ג וממילא לפי הנ"ל שפיר תבין מה שכתבנו לעיל מל"ת ג' סוף מחודש ח' לתרץ מהמהר"ם פאדווא ז"ל מה שהקשה עליו המר"ם שיק עי"ש ותמצא נחת:
מצות לא עשה 298 וכיון שזכינו בס"ד לברר דיש לפנינו שני שיטות בדעת הרמב"ם שיטת הקח"ג ושיטת המל"מ א"כ י"ל דגם דברי רבינו תליין בשיטתם אבל אח"כ ראיתי דזה ליתא כיון דרבינו מסיים וכתב וכן אמר רב יהודא ביומא א"כ עכצ"ל דרבינו סובר דגם אזהרת שאר בגדי כהונה מלא יקרע היא כיון דרב יהודא קאמר בפי' כן וא"כ ע"כ מוכח דאליבא דרבינו ל"ל כמ"ש הקח"ג אליבא דהרמב"ם אלא כמ"ש המל"מ וא"כ עדיין קשה על רבינו דמדוע לא מרמז ברמזיו גם מהא דהשחתה וגם בלא"ה דוחק גדול אצלי לומר אליבא דרבינו כמ"ש המל"מ אליבא דהרמב"ם כיון דגם מהמל"מ הל' מעה"ק פ"ח הל"כ נראה דסובר בדעת הרמב"ם כמ"ש הקח"ג מדהביא שם את שיטתו ולא חולק עליו וגם לא כתב לעי' מ"ש עליו בהל' כלי המקדש א"כ ע"כ מוכח דחזר בהל' מעה"ק ממה שחולק עליו בהל' כלי המקדש וגם המנ"ח מצ' ק"א הרגיש מחזרה זו וא"כ היכי נאמר אליבא דרבינו כן אעכצ"ל גם אליבא דרבינו כמ"ש הקח"ג אליבא דהרמב"ם ועל קושיתינו ממה דמסיים רבינו וכן א"ר יהודא צ"ל כמו שמתרץ המר"ם שיק מעל הקח"ג הקושיא שקשה עליו מהא דרב יהודא עי"ש ודו"ק. ודע דבמל"ת זו יש פלוגתא בין המוני מצות ז"ל דהבה"ג לא מנה אותה עי' בהתרי"ג מצות שלו במצה"ש בסופו ותראה שהביא את הפסוק ולא יזח החשן והשמיט ולא יקרע וכ"כ המעיי"ח בס' דלקמן אבל הרמב"ם בסה"מ מל"ת פ"ח מנאה כמו שמנה רבינו וכן מנאו היראים סי' של"א החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' ק"א הזה"ר מל"ת רפ"ח אות קי"ח הפוע"צ מל"ת ס' העי"מ מצ' ק"ב הדה"מ שער ב' פק"ב המעיי"ח דף ל"ח ע"ב אות צ"ח וגם רש"י ז"ל פ' תצוה פכ"ח פל"ב כתב שהלאו זה ממנין הלאוין הוא, ועל ספיקתו של המוצל מאש סי' נ"א דכמה שיעור קריעה עי' נר מצוה סי' י' אות כ"ה:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים