מצות לא עשה 359 שלא (א) להותיר מבשר הפסח כו'. וכן מנאו ז"ל הסה"מ מל"ת קי"ז קי"ט היראים סי' תי"ג [אלא שלא דיבר רק מפסח ראשון וגם בסי' תי"ו לא דיבר מפסח שני וזה טעמא בעי וצ"ע] החינוך האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' ח' שפ"ב הזה"ר מל"ת קי"א אות מ"ד ומל"ת קי"ג אות מ"ה הפוע"צ מל"ת ג' רל"א העי"מ מצ' ח' שע"ח הדה"מ שער ב' פקל"א קל"ג המעיי"ח דף ו' ע"ב אות ל"ו ודף קכ"ו אות י"ז עי"ש שמברר היטב דמדוע מנאו פסח ראשון ופסח שני לשתי אזהרות, ומ"ש רבינו וכבר בארנו שהמותיר ממנו אינו לוקה כו' כ"כ לעיל מל"ת שנ"ז והוא דעת ר' יהידא פסחים דף פ"ד ע"א אבל ר' יעקב חולק דלא מן השם הוא זה אלא משום דהוי לאו שאב"מ וגם הרמב"ם בסה"מ ובחיבורו הל' ק"פ פ"י הלי"א כתב כר' יהודא ועי' בכ"מ שם שמיישבו דמדוע נקט טעם זה אבל להמל"מ הל' פסולי המוקדשין פי"ח הל"ט לא נתקררה דעתו בתירוצו והניח בצ"ע וא"כ גם על רבינו קשה אבל כבר דיברו אריכות מזה המגלת ספר מל"ת שנ"ז והנר מצוה סי' י"א אות מ"ד והשיעור לנותר שעמד עליו המוצל מאש סי' נ"א עי' בנ"מ ומהר"ם שיק סי' הנ"ל שכתבו דברים עתיקים בזה:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים