מצות לא עשה 53 שלא (א) לעונן כו'. בספרא פ' קדושים פרשתא ג' פ"ו איתא לא תעוננו אלו אוחזים עינים ר' ישמעאל אומר זה המעביר על העינים ר"ע אומר אלו נותני עתים כגון אלו שהם אומרים למודות ערבי שביעית להיות יפות עקורות קטניות להיות רעות ומפרש הר"ש משאנ"ץ ז"ל אלו אוחזי עינים בכישוף מראים לבני אדם דבר שאינו ואוחזים מראיתם ועל המעביר על העינים כתב וז"ל בפ' ד' מיתות גרסינן המעביר שבעה מיני זכור ועושה בהשבעה במעשה שדים ורואה מה שאין בני אדם רואין. ודריש מעונן מלשון עינים עכ"ל ובגמ' סנהדרין ס"ה ע"ב איתא ת"ר מעונן ר"ש שאומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין וחכ"א זה האוחז את העינים ר"ע אומר זה המחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת למחר יפה כו' פירש"י ז"ל ז' מיני זכור שכבת זרע מז' בריות ומעביר על עיניו ועושה כשפים ועל אוחז את העינים כתב אוחז וסוגר עיני הבריות ומראה להם כאלו הוא עושה דברים של פלא והוא אינו עושה כלום עכ"ל לכאורה נראה דרש"י חולק עם הר"ש משאין דהר"ש משאנץ סובר דאחיזת עינים ע"י כישוף ורש"י ל"כ על אחיזת עינים כן אלא י"ל שמפרש כמו שקורין בלשון אשכנז שווארן קינצלער או אפשר דגם רש"י סובר כהר"ש אלא סמך עמ"ש על ז' מיני זכור ועושה כשפים, עכ"פ זה מוכח מהנ"ל דכל מה דאיתא בספרא איתא גם בברייתא דגמ' וא"כ לכאורה ק"ל דמדוע הביא רבינו את הא דלא תעוננו אלו אוחזי העינים מספרא דוקא מדוע לא הביא גם א"ז מגמרא דסנהדרין כמו שהביא אח"כ את הדרשה דר"ע, ותו ק"ל מדוע באמת הביא אח"כ את הדרשה דר"ע מגמ' דסנהדרין מדוע לא הביא גם א"ז מספרא:
מצות לא עשה 53 ונ"ל ליישב בס"ד בהקדים מה דק"ל עוד על רבינו שהביא דרשה דרבנן וגם דרשה דר"ע הא מפשטות לשון הספרא והגמרא נראה דפליגי כיון דאיתא ר"ע אומר וכפי הכלל שבידינו כל היכא דאיתא פלוני אומר פליג אדלעיל מיניה כהנ"ל מל"ת ב' מחודש י"ז בשם התויו"כ ומל"ת ג' מחודש ב' וא"כ היכי פסק רבינו כרבנן וכר"ע והקושיא זו גם על הרמב"ם קשה דבהל' עכו"ם פי"א הל"ח ובסה"מ מל"ת ל"ב נקט ג"כ כתרווייהו וכן נקט גם הסמ"ק ז"ל סי' קל"ו א"כ גם עליו קשה [ובלאו זה פליאה לי על הסמ"ק דהיכי כתב דאל יאמר שחרית הוא מצ"ש הוא ר"ח הוא בכלל הלאו דלא תעוננו הא בסנהדרין ס"ה ע"ב איתא בפי' דמשום לא תנחשו אסור לומר כן ועי' בחידושי הר"ן ז"ל בסנהדרין שם ד"ה וחכ"א מ"ש בשם הר' דוד ומה שמחלק בין עתים ושעות ובין הא דאל תתחיל בי ר"ח הוא שחרית הוא ותראה דגם לפי דבריו קשה על הסמ"ק וזה באמת צ"ע] וגם מר' ירוחם ז"ל נתיב י"ז ח"ה נראה דפסק כתרווייהו ורש"י ז"ל פ' קדושים פרשה י"ט פכ"ו כתב וז"ל ולא תעוננו לשון עונות ושעות שאומר יום פלוני יפה להתחיל מלאכה שעה פלונית קשה לצאת עכ"ל נראה דנקט כר"ע וגם ע"ז ק"ל דהיכי שבק החכמים הא קיימ"ל הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו, ובפ' שופטים פי"ח פ"י כתב רש"י וז"ל מעונן ר"ע אומר אלו נותני עונות שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים עכ"ל וע"ז ג"כ קשה דכיון דסתם בפ' קדושים כר"ע א"כ היכי הביא בפרש' שופטים גם את החכמים:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים