מצות לא עשה 54 שלא (א) לחבר חבר כו' פירוש כו'. פיר' לפירושו כתב הדינא דחיי ח"ל דאלו בחובר שמחבר את השדים אין זה בלאו לחודא אלא התורה אמרה חובר זה בסקילה כדאמרינן בפ' ד' מיתות ובפ"ק דכריתות והראב"ע ז"ל בפר' שופטים כתב אלה האומרים שיחברו השדים ולא דבר נכונה עכ"ל כוונתו דרבינו ז"ל רצה בפירושו לאשמעינן דלא כהראב"ע וכ"כ בכוונת רבינו הב"ח יו"ד סי' קע"ט ובאמת התמי' על הראב"ע גדולה מאד דבסנהדרין ס"ה ע"א איתא אלא אמר עולא במקטר לשד פי' רש"י בעל אוב דקתני בכריתות דמודו בי' רבנן בהכי עסקינן שמקטר לפני השד הממונה על אותו דבר דהוי מעשה גמור, א"ל רבא מקטר לשד עובד ע"ז הוא אלא אמר רבא במקטר לחבר פירש"י אינו מקטיר לשם אלהות אלא ע"י הקטרה נעשה המכשפות לחבר השדים לכאן, א"ל אביי המקטר לחבר חובר חבר הוא פירש"י אינו אלא בלאו, ומשני הגמ' אין והתורה אמרה חובר זה בסקילה פי' רש"י מאחר שמחבר את השדים במזיד אמרה התורה שיהא בסקילה וכל שזדונו חייב מיתה על שגגתו מביא קרבן דכי אמרינן חובר חבר אינו אלא באזהרה זה המחבר חיות ובהמות נחשים ועקרבים למקום אחד ע"י לחשים עכ"ל מוכח מגמרא זו דמקטיר לחבר בסקילה ומקטיר לחבר פירושו דחובר לשדים כמ"ש רש"י ואי"ל דהראב"ע ל"ס כרש"י כיון דפירושו של רש"י גמרא מפורשת בכריתות ג' ע"ב דאי' שם עולא אמר בעל אוב דקתני במקטר לשד מתקיף לה רבא א"כ היינו עובד ע"ז אלא אמר רבא מקטר לשד ע"מ לחברו א"ל אביי א"כ היינו חובר חבר א"ל התורה אמרה חובר חבר כגון זה בסקילה ואלא חובר חבר דבלאו הדין הוא א"ל כדתניא וחובר חבר א' חובר גדול וא' חובר קטן ואפי' חובר לנחשים ועקרבים חייב כו' אלמא דבכריתות אמר רבא בפי' מקטר לשד ע"מ לחברו כמו שפי' רש"י בסנהדרין ובודאי על הקושיא זו כיוון הדינא דחיי וע"כ כתב על הראב"ע ולא דבר נכונה:
מצות לא עשה 54 ואפשר שהראב"ע סובר דדוקא כשמקטיר לשד ע"מ לחברו סובר הגמרא דחייב סקילה אבל כשחובר לשד בלא הקטרה בכלל חובר חבר הוא ואינו אלא בלאו דבשלמא כשחובר לשד ע"י הקטרה חובר זה בכלל אוב כיון דמעשה אוב ג"כ בהקטרה כמ"ש הרמב"ם ז"ל הל' עכו"ם פ"ו הל"א עי' לח"מ שם אבל כשחובר לשד בלא הקטרה לא הוי בכלל אוב אלא בכלל שאר חובר חבר ואינו אלא בלאו' והחילוק זה נ"ל דלמד הראב"ע כיון דהי' קשה לו דאי נאמר דבלא הקטרה ג"כ חייב סקילה א"כ מדוע לא משני רבא בחובר לשד מדוע אמר במקטר לשד ובפרט בכריתות דמשני רבא מקטר לשד ע"מ לחברו ע"ז בודאי קשה מדוע לא משני בקיצור בחובר לשד אעכ"מ דדוקא ע"י הקטרה חייב סקילה, וזה ל"ק דאמאי לא משני רבא דחובר חבר בלאו כשחובר לשד בלא הקטרה דע"ז י"ל דבברייתא שהביא רבא אחד סובר גדול וא' חובר קטן באמת הפשט דחובר גדול היינו חובר לשד וחובר קטן היינו חובר בהמות או חיות כנ"ל בס"ד לתרץ את הראב"ע כמובן.ודבר חידוש ראיתי בדבר המלך שער ב' פל"ה שכ' וז"ל ובהקטר לחובר חבר הרי הוא בדין אחד עם מכשף והרי הוא בסקילה כו' עכ"ל ופליאה אצלי כיון דמגמ' סנהדרין וכריתות הנ"ל מוכח דמקטר לחבר בכלל אוב ולא בכלל מכשף ותו ק"ל דמסתימת לשונו נר' דבכל חובר חבר כשמקטר חייב סקילה הא מגמ' מוכח דדוקא בחובר שד, אבל כשנא' דהדה"מ גכ"ס דעיקר חיוב סקילה כשמקטר לשד משום הקטרה הוא כהנ"ל להראב"ע אז י"ל על הקושיא שניה דהדה"מ סובר דבהקטרה באמת כל חובר חבר חייב סקילה וע"כ משני הגמ' בסנהדרין כשמקטר לחבר ולא כמו שמשני בכריתות מקטר לשד ע"מ לחברו כיון דגמרא דסנהדרין סובר דבהקטרה כל חובר חבר חייב סקילה אבל הקושיא ראשונה עדיין קשה עליו וצ"ע:
מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים