מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםספר פוע"ה — כרך שני; פוריות, חלק שביעי; טיפול באי פוריות 56
אפיקוח הלכתי
במבוא
גבמבוא שלפנינו יוסברו המושגים ההלכתיים, שמכוחם נפסקה ההלכה שיש הכרח בפיקוח הלכתי בטיפולי פוריות.
דהצורך הכללי בהבחנה לגבי יוחסין
הרבי אליעזר בן יעקב אומר: הרי שבא על נשים הרבה, ואינו יודע על איזו מהן בא, וכן היא שבאו עליה אנשים הרבה ואינה יודעת מאיזה מהן קיבלה, נמצא אב נושא את בתו ואח נושא את אחותו, ונתמלא כל העולם כולו ממזרים, ועל זה נאמר: "וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה" (ויקרא יט, כט).
יבמות לז, ב
והיבמה לא תחלוץ ולא תתייבם - עד שיש לה שלשה חדשים. וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו - עד שיהו להן שלשה חדשים. אחד בתולות ואחד בעולות, אחד גרושות ואחד אלמנות, אחד נשואות ואחד ארוסות.
כל הנשים אמאי? אמר רב נחמן אמר שמואל, משום דאמר קרא: "לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ" (בראשית יז, ז), להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני ... רבא אמר: גזירה שמא ישא את אחותו מאביו, וייבם אשת אחיו מאמו, ויוציא את אמו לשוק, ויפטור את יבמתו לשוק.
יבמות מב, א
זאישה שהייתה נשואה, ונתגרשה או נתאלמנה, אינה יכולה להינשא לפני שיעברו עליה שלושה חודשי הבחנה, שהם תשעים יום, כדי שיהיה אפשר להבחין האם היא מעוברת מהבעל הראשון או מהבעל השני שנישאה לו כעת. ההקפדה בזיהוי הוודאי של האב תפקידה למנוע תקלות הלכתית חמורות, כגון נישואי אח ואחות, ייבום אסור, או פטור שגוי מייבום. התייחסות מפורטת הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק י – 'נישואים שניים, מאוחרים ומיוחדים', עמ' 109.
חכיצד פועלת חזקת יוחסין בדרך כלל
טמנא הא מילתא דאמור רבנן זיל בתר רובא? ... רב מרי אמר: ממכה אביו ואמו, דאמר רחמנא: קטליה, וליחוש דלמא לאו אביו הוא?! אלא לאו משום דאמרינן זיל בתר רובא, ורוב בעילות אחר הבעל.
חולין יא, א-ב
יהסבר - על הפסוק "וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת" שאלה הגמרא: כיצד ייתכן שנהרוג את הבן שהיכה את אביו, הרי עלול להיות חשש שאמו זינתה תחת בעלה, וכיצד אפשר להרוג את הבן? הרי לכאורה יש סיכוי - ואפילו קטן מאד - שאין זה אביו האמיתי, וממילא לא יתחייב מיתה? הגמרא ענתה שהולכים אחרי הרוב, ורוב בעילות אחר הבעל. אפילו אם ברור לנו שהאישה זינתה, מכל מקום בניה כשרים מטעם זה של 'רוב בעילות אחר הבעל', וכך גם נפסק להלכה.
יאאולם נראה שכאשר ידוע לנו שהאישה אינה יכולה להתעבר באמצעות יחסי אישות כדרך כל הארץ, ויש צורך בהפריה מלאכותית כדי שתיכנס להריון, הרי אי אפשר לסמוך על החזקה ש'רוב בעילות אחר הבעל', כיוון שידוע לנו בוודאות שהילד נולד אך ורק מפעולה רפואית חיצונית ולא מן הבעילות. ואמנם יש פוסקים שחששו שמא בכניסה להריון שלא באמצעות חיי אישות, אולי לא קיים הדין של 'רוב בעילות אחרי הבעל'. לכן במקרה כזה לסיכון של טעות במעבדה יש משמעות מכרעת, ויש צורך בידיעה ברורה באשר לזהות בעל הזרע כדי שיהיה אפשר לייחס את הוולד לאביו. בלי פיקוח הלכתי המאשר את זהות אביו ואמו של הוולד, ייתכן שאי אפשר לדון בו בוודאות בתור ילדם, על כלל המשמעויות שיש לחשש כזה.
יבכתוצאה מהספק האם מתקיים במקרים כאלה דין 'רוב בעילות', נראה שיש צורך בפיקוח הלכתי אף מדאורייתא. מסתבר שזאת כוונתו של רבי יהונתן אייבשיץ שכתב בעניין דין אישה ש'נתעברה באמבטי':
יגובכהאי גוונא אי אפשר לחייבו על מכתו וקללתו דמי יעיד דבנו הוא בשום אופן ובאיזה אופן נוציא זה הבן הנולד על ידי אמבטי לקטלא על אביו, וכי יכולים עדים להעיד שמזה יצא שכבת זרע לבד ונכנס לתוך מעי האשה הלזו לבדה? דבר זה קשה להתברר על ידי עדים ומאן מסהיד ... דלא בא לתוך מעיה שכבת זרע מאיש אחר? ואם כן אף לענין פריה ורביה נאמר כן, אף דבאמת אם ממנו לבד נתעברה פשיטא דבנו הוא לכל דבר, אך מי יכול לברר זה? ולא נתנה תורה למלאכי השרת, ולכך פשיטא דאין לסמוך על זה.
רבי יונתן אייבשיץ, בני אהובה, הלכות אישות, פרק טו, ו
ידמדבריו של רבי יונתן אייבשיץ עולה לכאורה, שאדם שעשה טיפולים בלי פיקוח הלכתי אינו מתייחס בוודאות לבנו ואף לא קיים מצוות פרייה ורבייה.
טואומן לא מרע אומנותיה
טזהנותן לפונדקית מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל הימנה, מפני שחשודה לחלוף ... הנותן לחמותו, מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה, מפני שהיא חשודה להחליף את המתקלקל. אמר רבי יהודה: רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה.
משנה, דמאי פרק ג, ה-ו
יזרבי יהודה אינו חולק אבל הוא מבאר טעם הדבר ... מפני שהאשה רוצה בתקנת בתה ובושה מחתנה, ועל כן החליפה לו מה שנשחת כדי לתקן ענייני בתה.
פירוש הרמב"ם למשנה, שם, ו
יחההתייחסות ההלכתית לאמון בבעלי מלאכה נעה בין שני קטבים. מחד גיסא יש חשש שהאומן ירצה להיטיב עם הלקוח ולתת לו את המיטב, ולשם כך הוא עשוי להחליף סחורה פגומה בסחורה משובחת, כמו במקרה של הפונדקית או של חמותו. מאידך גיסא יש כלל הלכתי "אומן לא מרע אומנותיה" – האומן יזהר שלא לקלקל את אומנותו מחשש שאם יתגלה שלא נהג כראוי, הוא עלול להינזק.
יטכל ההיתר לסמוך על האומן שלא ירע אומנותו הוא אם השינוי עלול להתגלות. אך במקרה שבו שינוי מהנוהל או טעות אנוש לא אמורים להתגלות, או שהסיכוי לגילוי הוא נמוך, כמו בטיפולים במעבדה, אי אפשר לסמוך רק על הצוותים במעבדה ובמרפאה בעניין כה חמור וקריטי של עריות וייחוסי המשפחה, שאינו ניתן לשינוי ולתיקון. מפני שבדרך כלל גם הצוותים עצמם אינם מודעים כלל לטעות, פיקוח הלכתי הוא תנאי הכרחי לטיפולי פוריות המתבצעים במעבדה.
כחשוב לציין שעיקר הצורך בפיקוח הלכתי לא נובע מחשש לרמאות ולהחלפה מכוונת אלא מטעות אנוש. אמון בסיסי במערכת הרפואית והמעבדתית הוא תנאי הכרחי לקיום מערכת של פיקוח הלכתי, המיועדת בעיקר למנוע טעויות אנוש, שעלולות להתרחש בכל מקום בו פועלים בני אדם. טעויות כאלה קורות מעת לעת גם במעבדות אמבריולוגיות, למרות כללים חמורים ואמצעי זהירות.
כאטעות במעבדה עלולה לגרום לזעזוע נפשי למטופלים מבחינה פסיכולוגית וחברתית, ויכולות להיות לה גם השלכות הלכתיות מרחיקות לכת. לבתי משפט חילוניים יש לעתים סמכות להגדיר מחדש ולשנות מערכות יחסים של הורים וילדים. ההלכה, לעומת זאת, יכולה רק להגדיר את מערכת היחסים המשפחתית, אך אינה יכולה לשנותה. ייחוס משפחתי מעורפל ואפשרות של הגדרות אישות האסורות על פי ההלכה כתוצאה מטעות מעבדה, עלולים ליצור בעיות שאין להן פתרון.
כבעל אף החששות האלה, אין למנוע טיפולי פוריות מזוגות המנהלים את חייהם על פי ההלכה. הרפואה היום היא אוטונומית, והיא משתדלת לתת סעד לכל מטופל לפי צרכיו ואמונתו. הפסיקה ההלכתית כיום מצריכה פיקוח הלכתי חד משמעי, ורק במסגרתה אפשר היום לתת טיפולי פוריות מתקדמים לזוגות המקיימים את מכלול חייהם על פי ההלכה. יש גם זוגות רבים שאינם מדקדקים בחלק מהמצוות, אך נושא היוחסין חשוב ומשמעותי להם, ועל כן הם מוכנים לבצע טיפולי פוריות אך ורק במסגרת ההלכה היהודית, דהיינו עם פיקוח הלכתי. מכלול הסיבות דלעיל מצריך ומחייב מתן אפשרות לפיקוח הלכתי על פי הכללים שיובאו להלן.
כגהלכה למעשה
כדההכרחיות בפיקוח הלכתי בטיפולי פוריות
כהיש להשגיח בשבע עיניים שלא יערבבו חלילה זרע של איש אחר. וכל חיסרון פיקוח כל שהוא מכך, עלול להפוך הקערה על פיה ולהביא חלילה על הזוג חורבן במקום בנין.
הרב אליעזר יהודה וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר, חלק ט, סימן נא, שער ד, סיכום
כוא. דבר ברור ופשוט הוא שיש צורך בפיקוח הלכתי מדוקדק וקפדני כדי לבצע טיפולי פוריות שיש בהם חשש לטעות אנוש בהחלפה בין זרע או ביצית או קדם עובר או רקמה ביולוגית של אדם אחד באדם אחר, או של בני זוג אחד לבין משנהו.
כזב. פיקוח הלכתי הוא תנאי הכרחי לביצוע טיפולי פוריות במעבדה, ואין שום אפשרות הלכתית לבצע טיפולים כאלה ללא פיקוח הלכתי, על פי הכללים שיבוארו להלן.
כחג. ההכרחיות בפיקוח הלכתי לא באה מתוך חוסר אמון במערכת הרפואית, אלא מחשש לטעות אנוש. אילו לא היה אמון במערכת הרפואית, היה עלול להיווצר מצב קשה שבו פיקוח הלכתי לא היה מועיל כלל והיה צורך לאסור איסור גורף את כל טיפולי הפוריות המתבצעים בזרע או בביציות במעבדות.
כטד. הפיקוח ההלכתי חייב להיות אמין ברמה כזאת שנוכל להיות בטוחים מעל כל ספק, שלא הייתה תקלה כלשהי שגרמה להחלפה כנ"ל – זרע, ביצית, קדם עובר, או כל רקמה ביולוגית אחרת.
לה. הפיקוח ההלכתי חייב להתבסס על כך שהמפקחות יודעות ומכירות את המצב, ולא יכול להתבסס על עדויות שהמפקחות קיבלו.
לאו. ברור שהפיקוח ההלכתי חייב להתבצע בתיאום מלא עם הרופאים ועם עובדי המעבדה, מתוך אמון וכבוד הדדי.
לבז. הפיקוח ההלכתי חייב להתבצע על ידי אנשים מחוץ למערכת הרפואית עצמה, שאינם כפופים למרוּת אנשי המעבדה ויוכלו להתריע על תקלות או על כשלים במערכת ללא כל חשש. אין שום אפשרות שהפיקוח יתבצע על ידי הרופאים או על ידי עובדי המעבדה עצמם.
לגח. הפיקוח ההלכתי חייב להתבצע אך ורק על ידי מי שלמדו את הנושא והוסמכו לכך. לכן ההשגחה לא תתבצע בשום אופן על ידי אחד מבני הזוג העובר טיפולי פוריות.
לדט. לצורך הפיקוח ההלכתי מספיקה נוכחות של אדם אחד. כיוון שאפשר שאישה תפקֵח, הרי זה עדיף, מטעמי צניעות21.
להי. במקרה של שאיבת זרע מהאשכים, צריך פיקוח של גבר שיפקח על שלב השאיבה, עד למסירת הזרע לפיקוחה של המפקחת.
לויא. יש פרטים טכניים ונהלי עבודה הכרחיים לפיקוח הלכתי, אך אין מקומם כאן, והם אמורים להיות ידועים, ברורים ומוסכמים מראש, הן לרופאים ולעובדי המעבדה, והן למפקחות.
לזיב. בדיעבד, אם נעשו במעבדה טיפולים – כגון הפריית ביציות – ללא פיקוח הלכתי מלא ורצוף, מבחינה הלכתית יש לזרוק את הביציות המופרות, עם כל הצער שיש בכך, וכך הדין גם לגבי זרע או ביצית, קדם עובר או כל רקמה אנושית אחרת.
לחיג. צריך פיקוח הלכתי גם לגבי רקמות או כל חומר ביולוגי אחר הקשורים לתהליכי ההפריה.
לטיד. כל חומר ביולוגי המצריך פיקוח הלכתי, אם נעשה בו שימוש לצורך ניסוי, יש להמשיך בתהליך הפיקוח עד להשמדתו בצורה שאינו ראוי יותר לשימוש.
מנוח היה אילו ניתן לקבל מענה החלטי מסמכות רבנית אחת מקובלת לכל שאלה בהתמודדות הקהילה הדתית עם טכנולוגיות ההפריה החדישות. אך מובן בהחלט, ואפילו צפוי, שפוסקים שונים יגיעו למסקנות שונות לגבי אותה סוגיה. באותו אופן קורה שמוצר מזון מסוים מקבל הכשר של רב אחד אך לא של אחר.
עם כל זאת, הבעיות שעוררו טכנולוגיות הפריה החדשניות נבדלות מכמה בחינות. אם שני שכנים ישמרו על נורמות כשרות שונות, לא יהיו לכך השלכות הרות גורל: ייתכן שהם לא יאכלו זה בביתו של זה, אך אין סיבה לכך שמערכת היחסים ביניהם תושפע מעבר לכך. לעומת זאת, על היחסים שבין שני שכנים הנשמעים לדעות הלכתיות שונות לגבי טכנולוגיות הפריה שונות עלולות להיות השלכות רציניות. לדוגמה, אם על אדם מסוים לא מקובלת טכנולוגיה כלשהי מבחינה הלכתית, הוא עלול להחשיב את ההליך הזה כשווה ערך לגילוי עריות, ולפיכך אף להחשיב את התינוק שנולד ממנו כממזר. שכנו עשוי להסתמך על פוסק הלכה אחר ולסבור שאותו הליך מותר על פי ההלכה, ושעל כן התינוק שנולד באמצעותו הוא יהודי כשר לחלוטין. מכאן שאם ייוולד לשכן האחד תינוק בעזרת ההליך הרפואי השנוי במחלוקת, שכנו יסבור שהוא פסול חיתון. החשש מפני בעיות הכשרות ההלכתית של הייחוס עלול להקים מחיצות בין שכנים המסכימים בכל דבר מלבד בעניין זה, על אף שהם חיים באותה קהילה ומתפללים באותו בית כנסת.
פרופ' חיים ריצ'רד גראזי, הורות נכספת, עמ' 25-24
מאטו. הפיקוח ההלכתי חייב להיות אחיד ומקובל על כלל הפוסקים, כדי למנוע מצב של יילודים המקובלים כמיוחסים לפי דעה אחת, ובלתי מיוחסים לפי דעה אחרת.
מבטז. יש צורך במערכת פיקוח אחת ויחידה כדי למנוע מצב שבו המערכת הרפואית תתמרן את עצמה ממערכת פיקוח אחת לאחרת לפי נוחיותה.
מגיז. הפיקוח המבוצע כיום בפועל על ידי מכון פוע"ה הוא פיקוח אחיד המקובל על כלל הפוסקים, כדי שכל טיפולי הפוריות המפוקחים באופן זה ייחשבו כראויים על פי ההלכה לכל הדעות.
מדיח. הפיקוח ההלכתי מתבצע רק במקרים שבהם התהליך מותר מבחינה הלכתית על פי גדולי הפוסקים.
מההמשגיחה
מויט. כפי שכבר נכתב לעיל, המשגיחה אמורה להכיר היטב את תחום הפיקוח ההלכתי וחייבת לעבור הכשרה מיוחדת לשם כך.
מזכ. המשגיחה עובדת תחת פיקוחו הישיר של הרב האחראי, והיא עובדת כשליחה שלו במעבדה, לכן היא חייבת להיות מסוגלת לקבל מרות.
מחכא. על המשגיחה להיות נשואה, בהווה או בעבר, יראת שמים, אמינה ושומרת סוד, עם רקע נקי מתלונות בענייני ממון או בענייני מוסר, מבוגרת דיה כדי להתמודד עם האחריות המורכבת והרגישה של עבודתה.
מטכב. המשגיחה תידרש לעתים לעבוד ולתפקד במצבי לחץ מתוך קור רוח, והיא זקוקה ליכולת הסתגלות למצבים חדשים. עבודתה דורשת יכולת מעולה של שיתוף פעולה יומיומי עם האנשים שהיא באה איתם במגע. היא נדרשת לשילוב של אסרטיביות ועוצמה פנימית בעמידה על העקרונות ההלכתיים, עם עדינות ורגישות ביחסי אנוש. היא נדרשת לא לחרוג מסמכותה ולא להתערב בתחומים שהם מעבר לנושאים ההלכתיים שהיא מופקדת עליהם. היא נדרשת לעמוד בזמנים המדויקים של המעבדה כדי לאפשר את קיום התהליכים המורכבים המתבצעים שם.
נכג. מכון פוע"ה בוחר מפקחות המתאימות לדרישות האישיות וההלכתיות המקובלות על כלל הפוסקים, כדי לאפשר אמון במפקחות ובעבודתן מצד כל זרמי היהדות הדתית.
נאבמקום שאין פיקוח הלכתי
נבכד. בעבר, לפני שהיה פיקוח הלכתי מסודר, סמכו חלק מהפוסקים בדיעבד על העיקרון ההלכתי של 'מירתת'. כיום, כשיש פיקוח הלכתי מסודר, אין שום אפשרות לבצע טיפולי פוריות ללא פיקוח הלכתי.
נגכה. במקום שאין מערכת פיקוח הלכתית מסודרת, יש מי שהתיר בשעת הדחק שישגיח אברך במקום משגיחה על כל תהליכי המעבדה, אף על פי שלא יראה באופן ישיר, מטעמי צניעות, את שאיבת הביציות.
נדכו. אין שום אפשרות שבני הזוג עצמם יבצעו את הפיקוח ההלכתי, כפי שהתבאר לעיל, הלכה ח.
נהכללי הפיקוח ההלכתי
נועליהם להקפיד שלא יתחלף זרעו של הבעל בזרע של איש אחר, על ידי השגחה מיוחדת. כי חלילה וחס להתיר קבלת זרע מאיש אחר ... ולכן צריך להשגיח בעינא פקיחא על זה.
הרב עובדיה יוסף, שו"ת יביע אומר, חלק ב, אבן העזר, סימן א
נזלהלן יפורטו כללי הפיקוח ההלכתי בטיפולי הפוריות השונים. ברור שאלו הוראות רק לגבי הפיקוח ההלכתי ולא לגבי הטיפולים עצמם שעליהם יש צורך בדיון נפרד, כל מקרה לגופו. לאחר מכן יובאו הוראות לגבי פיקוח על חומרים, תמיסות וכן נוהלי פיקוח כלליים.
נחהזרעה מלאכותית
נטההיתר ההלכתי להזרעה מלאכותית מותנה בפיקוח הלכתי לגבי הפרטים הבאים, לפי שלבי התהליך הרפואי:
ס1. זיהוי הזרע - לפני מסירת הזרע על ידי הבעל או אשתו, המפקחת תחתים את הבעל על הצהרה שזה זרעו, או את האישה שזה זרע בעלה.
סא2. זיהוי האישה שהזרע מוזרק לה.
סב3. הפיקוח מתחיל מהבאת הזרע למעבדה, ועד הזרקתו לרחם האישה.
סג4. יש לוודא כי כל הזרע הוכנס לגוף האישה, וכי לא נעשה בזרע שימוש אחר פרט לייעודו המקורי.
סד5. יש לוודא השמדה של שאריות זרע.
סהלאחר ביצוע ההזרעה המלאכותית מסתיים התהליך הרפואי וגם תהליך הפיקוח ההלכתי.
סוהפריה חוץ גופית
סזבעניין ייחוס הוולד (בהפריה חוץ גופית), למרות הדיון בספרי הפוסקים, אנו נוהגים הלכה למעשה לראות את הוולד כילדם של בני הזוג הללו לכל דבר, כולל לגבי יבום וחליצה ולגבי יחוס משפחה. מובן, שהדברים אמורים רק במידה ונעשה כל הדרוש כדי להבטיח שלא יוחלפו הזרע של הבעל או הביצית של האשה. בנושא זה אפשר לסמוך על סידורי הביטחון של ארגון "פוע"ה".
הרב שלמה דיכובסקי, 'ברירה טרום עוברית ומעמדו של קדם עובר', ספר אסיא, כרך יג, עמ' 314
סחההיתר ההלכתי להפריה חוץ גופית מותנה בפיקוח הלכתי לגבי הפרטים הבאים, לפי שלבי התהליך הרפואי:
סט1. זיהוי הזרע - לפני מסירת הזרע על ידי הבעל או על ידי אשתו, המפקחת תחתים את הבעל על הצהרה שזה זרעו, או את האישה שזה זרע בעלה.
ע2. ודאות מוחלטת לגבי זהות הביצית – ממי נשאבה הביצית.
עא3. ודאות מוחלטת לגבי זהות הביצית המופרית – מי בעל הזרע ומי בעלת הביצית. הפיקוח ההלכתי כולל גם את האחריות שביצית זו לא תתערבב בביצית מופרית אחרת. בשלוש הפעולות הללו – שאיבת הביציות, קבלת הזרע והטיפול בו, וההפריה – הזרע והביצית שוהים ומטופלים במעבדה, שם גם מתבצעת ההפריה, ומתבצע המשך המעקב והטיפול עד החזרת הביצית המופרית לרחם האישה. בימים שבהם הביצית המופרית נמצאת במעבדה, היא תהיה בפיקוח צמוד של המפקחת או נעולה, על פי הכללים שיפורטו להלן.
עב4. ודאות מוחלטת לגבי החזרת הביצית המופרית והמזוהה לאישה המסוימת המזוהה, דהיינו שהביצית המופרית הוחזרה לאישה שהיא מיועדת לה. זהו שלב ההחזרה לרחם.
עג5. יש לוודא השמדה של שאריות זרע.
עדלאחר ביצוע כל השלבים הללו באופן של זיהוי ברור והחלטי, ועם סיום תהליך ההפריה החוץ גופית על ידי החזרת הביצית המופרית לרחם, תם תהליך הפיקוח ההלכתי. לגבי קדם עוברים עודפים שהוקפאו, ראה להלן.
עההקפאת קדם עוברים
עוההיתר ההלכתי להקפאת קדם עוברים מותנה בפיקוח הלכתי לגבי הפרטים הבאים, לפי שלבי התהליך הרפואי:
עז1. ההפריה נעשתה בפיקוח הלכתי מלא, על פי הכללים המפורטים לעיל.
עח2. במקרים שבהם יש עודף קדם עוברים הנשמרים במעבדה לשם ניסיונות החזרה נוספים, יש לוודא הקפאת קדם העוברים וזיהוים באופן ודאי עד השלב שבו יחליטו להשתמש בהם.
עט3. קדם העוברים המוקפאים יהיו נעולים בתוך מכלים מתאימים, והמפתח יהיה בידי המפקחת בלבד. פרטים נוספים לגבי נעילה יובאו להלן.
פתרומת ביצית
פאההיתר ההלכתי לתרומת ביצית מותנה בפיקוח הלכתי לגבי הפרטים הבאים, לפי שלבי התהליך הרפואי:
פב1. זיהוי הזרע - לפני מסירת הזרע על ידי הבעל או על ידי אשתו, המפקחת תחתים את הבעל על הצהרה שזה זרעו, או את האישה שזה זרע בעלה.
פג2. ודאות מוחלטת למי שייכת הביצית שנשאבה מהתורמת, בני הזוג לא אמורים לדעת את זהות התורמת ולא עוד אלא שזהות התורמת חייבת להיות אנונימית. אך הצוות הרפואי חייב לבצע את בדיקותיו הרפואיות ואת ההתאמה בין התורמת לבין בני הזוג, והרופא האחראי אמור לדעת את זהות תורמת הביצית. מבחינה הלכתית יש משמעות לזהות תורמת הביצית, לא מבחינה אישית אלא מבחינת קבוצת ההשתייכות – פנויה/נשואה, יהודיה/גויה, אי קִרבה משפחתית לנושאת ההריון.
פד3. ודאות מוחלטת לגבי זהות הביצית המופרית – הפריית הביצית המזוהה בזרע המזוהה, ושלא תתערבב ביצית זו בביצית מופרית אחרת. בשלוש הפעולות הללו הזרע והביצית שוהים ומטופלים במעבדה, שם גם מתבצעת ההפריה והמשך המעקב והטיפול עד החזרת הביצית המופרית לרחם. בימים שבהם הביצית המופרית נמצאת במעבדה, היא תהיה בפיקוח צמוד של המפקחת או נעולה על פי הכללים שיפורטו להלן. במקרים של העברת ביציות ממדינה למדינה או ממקום למקום יש צורך בפיקוח צמוד עליהן או בנעילה כל זמן ההעברה.
פה4. ודאות מוחלטת לגבי החזרת הביצית המופרית המזוהה לאישה המסוימת המזוהה, דהיינו שהביצית המופרית הוחזרה לרחם של האישה המיועדת. זהו שלב ההחזרה לרחם.
פו5. יש לוודא השמדה של שאריות זרע.
פז6. אם תרומת הביצית מתבצעת בחו"ל מתורמת יהודיה, יש לוודא שהנתרמת קיבלה את תאריך הלידה של תורמת הביצית, והתחייבה למנוע נישואי קרובים מהוולד שייוולד לה מתרומת הביצית.
פחלאחר ההחזרה לרחם תם התהליך הרפואי וגם הפיקוח ההלכתי. במקרים שבהם יש הקפאת קדם עוברים יש לנהוג כפי שפורט לעיל.
פטתרומת זרע
צההיתר ההלכתי לתרומת זרע על ידי הזרעה מלאכותית מותנה בפיקוח הלכתי לגבי הפרטים הבאים, לפי שלבי התהליך הרפואי:
צא1. זיהוי הזרע האמור להיות מוזרק לרחם האישה, זה השלב בו הזרע נמצא במעבדה בטיפול לקראת ההזרעה המלאכותית. בני הזוג לא אמורים לדעת את זהות תורם הזרע, ולא עוד אלא שזהותו חייבת להיות אנונימית. אך הצוות הרפואי חייב לבצע את בדיקותיו הרפואיות ואת ההתאמה בין תורם הזרע לבין בני הזוג, והרופא האחראי אמור לדעת את זהות תורם הזרע. מבחינה הלכתית יש משמעות לזהות תורם הזרע, לא מבחינה אישית אלא מבחינת קבוצת ההשתייכות – יהודי/גוי, ואי קִרבה משפחתית לבני הזוג.
צב2. זיהוי שמדובר בזרע גוי ולא בזרע ישראל – תחילה יש לוודא שמדובר בבנק זרע מוסמך, הפועל מול בתי חולים מוכרים וידועים באמינותם, כדי לקיים את העיקרון ההלכתי של 'מירתת'. שנית - יש לוודא שמדובר בבנק זרע המקובל כמקום אמין לבדיקת מחלות והיסטוריה רפואית של תורמי הזרע. שלישית – יש לוודא שזרע יהודי באותו מקום נחשב לזרע יקר יותר מאשר זרע גוי, כדי לקיים את התנאי ההלכתי המופיע לגבי אי חשש של ערבוב מאכל אסור יקר במאכל טהור הזול ממנו.
צג3. בבנקי זרע בארץ צריך לבדוק את נוהל איסוף הזרע של אותו מקום. דהיינו, אם מביאים זרע מחו"ל, הכללים כפי שפורטו לעיל. אך אם הזרע מתורמים גויים מהארץ, יש לבדוק היטב את נוהלי הזיהוי והאיסוף, מפני שבארץ אין את חזקת 'רוב גויים' הקיימת בחו"ל.
צד4. ודאות מוחלטת לגבי החזרת הזרע המזוהה לאישה המסוימת המזוהה, זה שלב ההזרעה המלאכותית עצמה.
צה5. במקרים שבני הזוג רוצים לשמור זרע מאותו תורם לצורך ניסיונות הזרעה מלאכותית נוספים, אם הזרעה מלאכותית זו לא תצליח, או להריונות נוספים, אם ההזרעה המלאכותית תצליח, יש לוודא הקפאת הזרע ושמירתו בפיקוח כשהוא מזוהה בוודאות עד שייעשה בו שימוש.
צו6. תרומת זרע הכוללת ערבוב זרע הבעל עם זרע התורם מצריכה ידיעה ודאית של המפקחת שפעולה זו נעשית. אם הדבר אינו מתאפשר, יש לוודא ביצוע הזרעה מלאכותית בזרע הבעל סמוך לפני או אחרי ההזרעה בזרע התורם.
צזאם יש צורך בתרומת זרע על ידי הפריה חוץ גופית, התנאים שפורטו לעיל לגבי הפריה חוץ גופית הם אותם התנאים שנזכרו לעיל, בצירוף נושא הקפאת קדם העוברים אם יהיו כאלה.
צחפונדקאות
צטההיתר ההלכתי לפונדקאות על ידי הפריה חוץ גופית מותנה בפיקוח הלכתי לגבי הפרטים הבאים, לפי שלבי התהליך הרפואי:
ק1. שמירה על כל כללי הפיקוח ההלכתי להפריה חוץ גופית, כפי שפורטו לעיל.
קא2. ודאות מוחלטת לגבי החזרת קדם העוברים המזוהים לפונדקאית המזוהה.
קבחומרים ותמיסות
קג1. בכל התהליכים תוסכם רשימת החומרים והתמיסות מראש, ותקבל אישור בכתב, לפני שימוש.
קד2. יש לבדוק לפני שימוש את מקורם ותהליך ייצורם של כל החומרים הבאים במגע עם זרע, ביצית, קדם עוברים או כל רקמה אנושית שהיא.
קה3. בנוסף לבדיקת החומרים הנ"ל תתבצע גם בדיקת חומרים ותמיסות מדגמית במיקרוסקופ.
קו4. הבדיקה המדגמית צריכה להיות יומיומית והיא חיונית במיוחד בפתיחה של תמיסה או חומר בבקבוק חדש.
קזנהלים
קח1. כל נהלי הפיקוח כפופים בראש ובראשונה להיתר הלכתי לביצוע הפעולה הרפואית, היתר שניתן על ידי גורם הלכתי מוסמך המקובל על ידי מכון פוע"ה.
קט2. על הנהלים להיות מוסכמים מראש על דעת כל הנוגעים בדבר, והם צריכים להיות ברורים ככל האפשר.
קי3. נהלי הפיקוח אינם תחליף לנהלים הקפדניים המתקיימים במעבדות הפוריות אלא הם תוספת לנהלים אלה.
קיא4. זרע, ביצית, קדם עובר וכל רקמה אנושית יהיו נעולים והמפתח יהיה רק אצל המפקחת. במקרה חירום אפשר להעביר את מכל האחסון - ה"פוענית" לאינקובטור אחר מבלי לפתוח אותו. במקרה שכל האינקובטור נעול ויש צורך לפתחו, יסוכם מראש עם כל מעבדה על נוהל חירום.
קיב5. בנוסף לזיהוי מבחנות על ידי סימון שמות בני הזוג, סימן זיהוי ייחודי נוסף הוא הכרחי.
קיג6. פתיחה של מכלים (מבחנות, צלוחיות וכיוצא בזה) מכל סוג שהוא תהיה רק בנוכחות מפקחת.
קיד7. שימוש באמבריוסקופ – לפני הוצאת קדם העוברים מן המכשיר, תוודא המפקחת שלא הוצאו קדם עוברים קודם לכן.
קטו8. פיקוח בשבת מחייב כתיבת נוהל מיוחד שיאפשר בדיקת קדם עוברים במצבים קריטיים ללא חילול שבת, וכן מדיניות ברורה במקרה של תקלה. ראה לעיל, פרק מח – 'הזרעה מלאכותית', עמ' 312-311, ובפרק מט – 'הפריה חוץ גופית', עמ' 353-350, את הפִּסקאות המתייחסות לביצוע טיפולים כאלה בשבת.
קטז9. כל חריגה חייבת להיות מדווחת לרב הממונה כפי שיסוכם מראש.
קיז10. ברור ומובן מאליו שהמפקחות נדרשות לסודיות ברמה הגבוהה ביותר ללא יוצא מן הכלל.
קיחהוראות לגבי פיקוח הלכתי בטיפולי פוריות כפי שנהוגות אצל חסידי חב"ד:
קיטההוראות המובאות כאן מתייחסות לפיקוח הלכתי ('שמירה') בלבד, והן חלק מההוראות הכלליות לגבי הזרעה מלאכותית.
קכשמירה קפדנית על הזרע על ידי אדם שומר תורה ומצוות, המבין גם בענייני רפואה, שלא יוכלו לרמותו.
לבדוק את כל הכלים שהזרע עובר בהם, שיהיו נקיים לפני הטיפול (וגם אחריו, שלא יוכלו להשתמש בזרע לאחרים).
שהשמירה תיעשה על ידי אישה, ולא על ידי גבר.
שהשמירה לא תיעשה על ידי הבעל, שאינו יכול לדקדק מחמת טרדתו.
השמירה תהיה גם שלא יוסיפו שום דבר לזרע.
הפיקוח צריך להיות מתחילה ועד סוף ממש (היינו עד להכנסה לרחם) בשבע עיניים. וכל חיסרון בפיקוח עלול לאסור את כל הטיפול.
הרב יוסף שמחה גינזבורג והרב אברהם ברוך פבזנר, 'הוראות כ"ק הרבי מליובאוויטש בעניין הפריית מבחנה והזרעה מלאכותית', ספר אסיא יב, עמ' 235, הערה 15
קכאעל פי סיכום עם ועד רבני חב"ד הותאם הפיקוח ההלכתי של מכון פוע"ה לכל דרישות אלו כנוהל קבוע.
קכב• • •
קכגהִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן
תהלים קכז, ג
קכדלא תקבל האשה ההריון רק בעת שגזר השם כי בידו מפתחות כל רחם, ומתנת הבנים היא נחלה יתננה לאשר חפץ.
אבן עזרא, שם