ספר פוע"ה — כרך שלישי; הריון ולידה, חלק שמיני; הריון 57

ברב שימי בר עוקבא ואמרי לה מר עוקבא הוה שכיח קמיה דרבי שמעון בן פזי, והוה מסדר אגדתא קמיה דרבי יהושע בן לוי. אמר ליה: מאי דכתיב: "בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ" (תהלים קג, א)? אמר ליה: בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם: מדת בשר ודם – צר צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעים; והקדוש ברוך הוא אינו כן, צר צורה בתוך צורה ומטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעים. והיינו דאמרה חנה: "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ" (שמואל א' ב, ב). מאי אין צור כאלהינו? – אין צייר כאלהינו. ברכות י, א

געוד מן הנעלמות מרהיבי העין ומפליאי הלב, יצירת האדם בבטן אמו, ודירתו שמה תשעה ירחים, בחיים מסודרים, חיים נעימים, הולך וגדל, הולך ומתפתח, ובהגיע הזמן שובר דלתי אמו ויוצא, וכל זה ערוך בסוד היצירה, כוחות משולבות אשה אל אחותה, וכל הגלגלים סובבים על משמרתם, וכל אופן שומר תפקידו ושוקד על עבודתו במהירות נפלאה, עד שמוציאים לפועל ילד חי מחודש ומצוחצח, וסוף המעשה במחשבה תחילה בלב יוצר כל היצורים. הרב אברהם ישעיה קרליץ, חזון איש, אמונה ובטחון, פרק א, ה

דאבחון הריון – מבוא רפואי

האבחון ההריון נעשה לאחר הופעת סימנים קליניים, כגון היעדר הווסת בזמן הצפוי. בשלבים מאוחרים יותר – גדילת הבטן ותנועות העובר. בד בבד אפשר לבצע מבחנים מעבדתיים הקובעים בוודאות את ההריון. מבחנים אלו מבוססים בעיקר על מדידת רמת ההורמון הגונדוטרופיני השלייתי (Beta-hCG – Beta Human Chorionic Gonadotropin) המיוצר על ידי העובר בתחילת ההריון. אפשר לבצע בדיקת שתן ביתית, שהיא מהימנה בדרך כלל, אך בדיקת דם מעבדתית מהימנה יותר.

ואבחון הריון – מבוא הלכתי

זוַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר... וְגַם הִנֵּה הָרָה... בראשית לח, כד

חוכמה הכרת העובר? סומכוס אומר משום רבי מאיר: שלשה חדשים, ואף על פי שאין ראיה לדבר – זכר לדבר, שנאמר: "וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים" (בראשית לח, כד). נדה ח, ב

טמבחינה הלכתית יש הגדרות שונות לאבחון ההריון – משהוכר העובר, שהוא זמן של שלושה חודשים; עברו עליה שלוש עונות ולא ראתה דם; שראשה כבד עליה ואבריה כבדים עליה.

יההגדרה העיקרית של הכרת העובר לעניין סילוק דמים, דהיינו שהאישה לא צריכה לפרוש בזמן שאמור להגיע וסתה, היא שלושה חודשים. יש דיון בין הפוסקים האם זמן זה הוא תנאי הכרחי או שזהו הזמן שמגלה לנו שהיא מעוברת, ולכן אם ייוודע בדרכים אחרות שהיא מעוברת, תיחשב מעוברת ומסולקת דמים גם קודם לתום שלושה חודשים. פירוט שיטות הפוסקים השונות והתייחסות לאפשרות להסתמך על בדיקות רפואיות לאבחון הריון כדי לוותר על הצורך בפרישה סמוך לווסת, יובאו להלן בפִּסקה 'פרישה בזמן הריון', עמ' 22, הלכה כז.

יאהתייחסות להגדרת מעוברת לעניין צומות תובא להלן, פרק נט – 'צומות בהריון', עמ' 58, הלכה ב.

יבהתייחסות לאפשרות להסתמך על בדיקות רפואיות לאבחון הריון, כדי להתיר לאישה להינשא לפני שיעברו שלושה חודשים מגירושין, אלמנות או גיור, הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק י – 'נישואים שניים, מאוחרים ומיוחדים', עמ' 109, הלכה ה.

יגבדיקת הריון בשבת

ידא. אין לבצע בדיקת הריון בשבת. בדיקת הריון ביתית כוללת בדרך כלל צביעה שיש אוסרים אותה מדרבנן. אין לבצעה כיוון שאין שום הכרח לעשותה דווקא בשבת. בדיקה מעבדתית אסורה באיסור תורה כיוון שמדובר בהוצאת דם לשם הבדיקה.

טומתי לספר על ההריון

טזואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר: "יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ" (דברים כח, ח). תנא דבי רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו. בבא מציעא מב, א

יזההלכות שלפנינו אינן בגדר הלכות ממש אלא הן הדרכות מומלצות.

יחב. יש הנמנעים מלספר על ההריון, עד שיהא ניכר, כיוון שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין.

יטג. ככלל, לא כדאי לספר על ההריון לפני שרואים דופק בבדיקת אולטרה-סאונד.

כד. ראוי לספר להורים של שני בני הזוג על ההריון בשלב מוקדם, עוד לפני שרואים שהאישה בהריון. במיוחד חשוב לספר על ההריון אם הייתה בעיית פוריות שעיכבה את ההריון.

כאה. פשוט שאין להימנע מבדיקה רפואית רק כדי להסתיר את ההריון.

כבו. יש מי שכתב שלא לפרסם את דבר ההריון עד שתיכנס לחודש החמישי, אבל מותר להודיע לרופא ולקרובים מוקדם יותר, כפי הצורך.

כגז. אישה הנוהגת שלא להיכנס לבית העלמין בתקופת הריונה, ואם לא תיכנס כעת לבית העלמין ייוודע הריונה, והיא רוצה להסתיר זאת, מותר לה להיכנס לשם.

כדהיבטים משפטיים

כהח. עובדת צריכה להודיע למעסיקה שהיא בהריון החל מהחודש החמישי להריונה.

כוט. על פי המקובל בפסיקה המשפטית, אישה שנשאלת בראיון לעבודה אם היא בהריון, אינה חייבת לספר על כך עד החודש החמישי של ההריון, אלא אם כן יש לעובדת ההריון חשיבות מהותית לעצם המשרה, כגון שמדובר בעבודה המחייבת הרמת משאות כבדים או חשיפה לחומרים מסוימים שעלולים לסכן את ההריון, או שמראש מדובר במשרה זמנית לתקופת זמן מוגדרת כדי למלא מקום של עובד אחר, או שמדובר במשרה לשם פרויקט חשוב שעתיד להסתיים בזמן שבו העובדת לא תוכל לעבוד עקב חופשת הלידה, והדבר יפגע בפרויקט פגיעה ניכרת, שאז חובה על האישה לספר על ההריון גם קודם לכן.

כזהנהגות וזהירות בזמן ההריון

כחואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאיילות, אין אנחנו מספיקים להודות לך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, ולברך את שמך, מלכנו, על אחת מאלף אלפי אלפים ורבי רבבות פעמים הטובות, נסים ונפלאות שעשית עם אבותינו ועמנו. מתוך תפילת 'נשמת כל חי'

כטלפיכך, אנחנו חייבים להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, לנצח, לברך, לעלה ולקלס, למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלה. מתוך הגדה של פסח

לתקופת ההריון היא זמן הראוי להודאה מיוחדת לה' על טובו ועל חסדו הגדול. למרות שמדובר על תהליך טבעי לכאורה, יש בכל הריון סייעתא דשמיא מיוחדת.

לאי. יש להיזהר מלהפוך את תקופת ההריון למעיקה עקב חששות ודאגות והנהגות מכבידות, אלא להיפך – יש להוסיף בה שמחה. ומתוך כך גם להודות ולשבח לריבונו של עולם, ולהתפלל להמשך הריון ולידה מוצלחים.

לביא. רופאה או אחות שהיא מעוברת, אסור לה להסתכן ולטפל בהורה שלה החולה במחלה זיהומית, כגון צהבת, כיוון שאסור לה לסכן את עוברה, למרות שברור שטיפול שלה בו יתרום להחלמתו.

לגיב. התייחסות לטבילה לסגולה בחודש התשיעי מובאת כאן בהערה. הנהגות נוספות לשמירה בזמן ההריון מובאות כאן בהערה.

לדתפילות בהריון

להשלושה ימים הראשונים להריון יבקש אדם שלא יסריח הזרע ... מארבעים יום ועד שלושה חדשים יבקש רחמים שלא יהא סנדל. משלושה חודשים ועד ששה יבקש רחמים שלא יהא נפל. מששה חודשים ועד תשעה יבקש רחמים שיצא בשלום. ברכות ס, א

לווכך הייתה תפילתו של כהן גדול: יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתהא שנה זו הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל בכל מקום שהם, אם שחונה – גשומה... שנה שלא תפיל אשה פרי בטנה... מתוך תפילת מוסף של יום הכיפורים, נוסח ספרד

לזריבון העולמים אדון הצבאות, עיני כל אליך ישברו ובעת צרה לך ישוועו, ואם כי איני כדאית לבוא לפניך בתפילה, שמתי פניי כחלמיש ובאתי להפיל תחינתי לפניך, שכשם שפקדת לשרה ועתרת לרבקה וראית בעוני לאה וזכרת לרחל, אמותינו הקדושות, ושמעת לקול תפילות הצדקניות אשר היו מעולם, כן ברחמיך הרבים תראה בעוני אמתך, ותזכרני, ותאזין, ותקשיב לקול שוועי, ותשלח מלאך הגואל לסמכני, ועזרני בעת הריוני זה. ולמען חסדך תושיעני ותצילני מכל פגע רע ומכל מחלה ומכאוב ומדווה ועצב. וחנני שלא יהיה הוולד שבמעיי סנדל, ותחזקני ותאמצני לבל אפיל ממעי. ובעת לדתי הזמן לי שעה טובה, שלח עזרך מקודש ותשגיח עלי ברוב רחמיך ותחלצני ותפלטני כמשפט הצדקניות אשר לא היו בפתקה של חוה. ולוולד הנולד הכן לו שעה ראויה ונכונה לעבוד אותך, שעת פרנסה שלא יצטרך לבריות, ולי הכן חלב בדדי לינק אותו, וחונני שאגדלהו לעבודתך וליראתך, ולי ולבעלי תן חיים טובים והזמן לנו פרנסתנו בלי טורח ועמל ויגיעה, והצליחנו בכל מעשינו. שמע תפילתי כי אתה שומע תפילת כל פה. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. תפילת אישה מעוברת, איטליה, תקע"ד

לחיג. לאחר תחילת ההריון, יש להתפלל לריבונו של עולם שההריון ימשיך בצורה תקינה עד ללידה ועד בכלל, ושיהא הוולד בריא ושלם, ושיצא הוולד בשלום, שלום לאם ושלום לוולד.

לטהצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא. כיצד? הייתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא, היה בא בדרך ושמע קול צווחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי הרי זו תפלת שוא. משנה, ברכות ט, ג (בבלי, נד, א)

מיד. אם חלילה יש איתור של בעיות בוולד, מלבד התפילות, יש חובה באבחון וטיפול רפואי כפי מידת האפשר. פירוט והתייחסות לבדיקות בהריון יובאו להלן, פרק נט – 'בדיקות בהריון', מעמ' 75 ואילך.

מאמשך ההריון

מבוַיִּקַּח בֹּעַז אֶת רוּת וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַיִּתֵּן ה' לָהּ הֵרָיוֹן וַתֵּלֶד בֵּן. רות ד, יג

מג"הריון" בגימטריא מאתיים שבעים ואחת. נִדה לח, ב

מדטו. משך ההריון על פי חז"ל הוא 273–271 יום, או 274–271 יום. חישוב זה הוא מזמן הביאה או מזמן ההפריה, שהוא משך ההריון האמיתי. אמנם חז"ל הכירו באפשרות שההריון יתארך יותר מכך. כיום מקובל לומר שמשך הריון ממוצע הוא 266 יום מזמן ההפריה.

מהטז. מטעמי נוחות ואחידות, החישוב המקובל כיום ברפואה מבוסס על תאריך הווסת האחרונה שהוא כ-14 יום לפני ההפריה. לכן כיוון שההריון האמיתי נמשך בממוצע 266 יום מזמן ההפריה, כפי שהובא בהלכה הקודמת, בתוספת כשבועיים מהווסת האחרונה, יהיה משך ההריון הממוצע 280 יום שהם ארבעים שבועות.

מודימום בהריון

מזיז. דימום מהרחם בהריון אוסר ככל דימום רחמי אחר. למעשה, פעמים רבות מדובר בכתמים שאפשר להקל בהם, כפי שפורט בכרך הראשון, פרק יג – 'כתמים', עמ' 149–163. גם אם אישה שראתה דם עברה לאחר מכן בדיקת אולטרה-סאונד, ונאמר לה שצוואר הרחם סגור, בכל זאת הדימום אוסר.

מחיח. דימום מהיפרדות שִליה דינו ככל דימום אחר שמקורו מהרחם, ואוסר.

מטיט. היפרדות קרומים (Subchorionic Hematoma) שייכת לקבוצת הדימומים שנובעים מהיפרדות שִליה, אלא שההיפרדות קלה, ובניגוד לדימום מהיפרדות שִליה, הדם (המטומה – Hematoma) נמצא ליד השִליה ולא בינה לבין הרחם. כיוון שמנגנון הדימום מקביל להיפרדות שִליה, נראה שדינו כדין היפרדות שִליה.

נכ. דימום עקב יחסי אישות – יש מקרים חריגים שבהם קיום יחסי אישות בזמן הריון עלול לגרום לדימום או להפלה. אחת הסיבות הרפואיות השכיחות לכך היא שבין המרכיבים של נוזל הזרע ישנם חומרים הנקראים פרוסטגלנדינים (Prostaglandins) הידועים ביכולתם לגרום להתכווצויות של הרחם, ומתוך כך עלולים להיגרם דימום או הפלה. פירוט מובא להלן, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', בפִּסקה 'יחסי אישות בהריון', עמ' 46–45. במקרים כאלה עלולים להופיע צירים, ויכולה להתרחש היפרדות שִליה או פקיעת מים מוקדמת בסמיכות רבה לקיום יחסי האישות. הקדמת לידה כזאת עלולה לגרום להולדת פגים או נפלים. בדרך כלל דימום כזה נגרם כתוצאה מהיפרדות שִליה, ודינו כפי שהוזכר לעיל, הלכה יח. למעשה כדאי לברר, במידת האפשר, באמצעות בדיקה גינקולוגית או בדיקת אולטרה-סאונד את מקור הדימום, לדוגמה, ייתכן שיש פציעה בנרתיק.

נאהתייחסות למצבים שבהם נצרכת פרישה ארוכה בין בני הזוג בזמן הריון עקב חשש לסיכון ההריון ולפתרונות אפשריים למניעת הצורך בפרישה כזאת, תובא להלן, פרק נח – 'הריון בסיכון גבוה', בפִּסקה 'יחסי אישות בהריון', עמ' 47–46.

נבכא. מעוברת שראתה דם ורוצה להיטהר, והרופא מזהירה לא לעשות הרבה בדיקות ולא לעשותן לעומק, יש מי שכתב שתבצע שלוש בדיקות בלבד בעומק – הפסק טהרה, יום ראשון ויום שביעי בלבד, ושאר הימים תבדוק רק מעט בעומק. למעשה, כיום אין כמעט מצב שבו בדיקה לטהרה עלולה להשפיע לרעה על ההריון, אך מכיוון שלעתים בדיקה כזאת עלולה לגרום לדימום מצוואר הרחם, אפשר לנהוג על פי הוראת הרופא, אלא שכדאי להוסיף בדיקה גם באחד הימים באמצע, ולבדוק לא בעומק.

נגפרישה בזמן הריון

נדרבי אליעזר אומר: ארבע נשים ... בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה ... דמיהן מסולקים ואין דם מצוי בהן. משנה, נִדה א, ג (בבלי, ז, א) ורש"י, שם, ד, ב

נהכב. מעוברת בשלושת החודשים הראשונים לעיבורה דינה כאישה רגילה, שחוששת לעונת פרישתה בחודש הראשון גם אם לא ראתה דם, באופנים שיבוארו להלן, ומכאן ואילך – אם ראתה דם וסת חוששת לו ככל אישה.

נוכג. אם לא ראתה דם מאז שהרתה, אם יש לה וסת ליום קבוע בחודש צריכה לחשוש לו שלוש פעמים.

נזכד. אם אין לה וסת קבוע, או שיש לה וסת קבוע להפלגה, אינה צריכה לחשוש לאחר הפעם הראשונה שלא הגיע ווסתה. ויש מי שכתב, שצריכה לחשוש לעונה בינונית שלוש פעמים, דהיינו תפרוש בימים 90-60-30 48.

נחכה. מעוברת, משהוכר עוברה, דהיינו לאחר שלושה חודשים, היא אחת מארבע נשים שהן בחזקת מסולקות דמים, ואינה צריכה בדיקה ופרישה סמוך לווסתה.

נטכו. אם ראתה דם, ונאסרה לבעלה, אפילו היה לה וסת קבוע, וראתה באותן עונות שהייתה למודה לראות בהן, אינן נחשבות אלא כמקרה, ולא חוששת בפעם הבאה לווסתה הקודם כאל ווסת קבוע, ומכל מקום חוששת לאותה ראייה כאל וסת שאינו קבוע.

סכז. יש מי שכתב שבימינו אפשר לסמוך על בדיקות מעבדה לאבחון הריון, כדי להחיל עליה דין מעוברת, אף על פי שלא עברו שלושה חודשים מתחילת ההריון. בימינו, שעינינו רואות בנשים שלנו שמיד כשמתעברות הן מסולקות דמים, ובזמננו אף אחת מאלף לא נמצאת שתראה דם בתחילת ההריון, כמו ששופעת בשעת וסתה, ונשתנו הטבעים בזה, ופוסקת לראות דם מיד כשמתעברת, ואדרבה, אם ממשיכה לראות דם, הרי זה נחשב כחולי. לכן מסתבר לומר שמזמן שנודע לנו שהיא מעוברת אין לחשוש שמא תראה דם. ויש פוסקים הסוברים שגם היום אין מעוברת נחשבת למסולקת דמים עד שיעברו עליה שלושה חודשים, כפי שנכתב לעיל.

סאהתייחסות נוספת לפרישה סמוך לווסת בזמן הריון הובאה לעיל בכרך הראשון, פרק טו – 'פרישה סמוך לווסת', עמ' 177.

סבדם חימוד במעוברת

סגכח. מעוברת שתבעוה להינשא ונתפייסה, צריכה הפסק טהרה ושבעה נקיים מחשש לדם חימוד, אף על פי שהיא מסולקת דמים. מציאות כזאת שייכת רק במחזיר גרושתו שנתעברה ממנו קודם הגירושין או בנתעברה ממנו קודם הנישואין, שכן אסור לאדם לשאת מעוברת חברו, ראה לעיל בכרך הראשון, פרק י – 'נישואים שניים, מאוחרים ומיוחדים', עמ' 110.

סדאשת כהן מעוברת

סהכט. אשת כהן מעוברת מותרת להיכנס לכתחילה למקום שיש בו טומאת מת. כמה טעמים נאמרו על כך – יש אומרים שהוא מדין ספק ספקא, שמא הוולד נקבה, ואם תמצא לומר שהוא זכר, שמא יהיה נפל. ואפילו אם ידוע שהוא זכר, אפשר להקל מטעם שהוא בלוע ואינו נטמא באהל, או מטעם שטומאה לא שייכת בעובר קודם שיצא לאוויר העולם. ויש מי שכתב שאם שלמו ימי עיבורה תיזהר לא להיכנס במקום שיש בו טומאת מת.

סוהתייחסות ללידת תינוק כהן תובא להלן, פרק סד – 'לידה', בפִּסקה 'לידה של תינוק כהן', עמ' 200–199.