ספר פוע"ה — כרך שלישי; הריון ולידה, חלק שנים עשר; מניעת הריון 77

בפרק זה הוא סקירה רפואית של אמצעי המניעה השונים על פי סדר א-ב. רק לאחר שיבוארו האמצעים השונים, על יתרונותיהם הרפואיים וחסרונותיהם, אפשר יהיה לדון בהם מבחינה הלכתית ומעשית, כפי שיובא להלן בפרק הבא – פרק עח.

גהמידע שיובא בפרק זה לא כולל מידע אודות אמצעי מניעה שגורמים לעיקור קבוע. אמצעים אלו יפורטו להלן, פרק עט – 'סירוס', מעמ' 427 ואילך.

דביאה מופסקת – ראה משגל נסוג.

הביאה שלא כדרכה – ראה באוצר המושגים, ערך ביאה שלא כדרכה.

וגלולות למניעת הריון ('הגלולה', כדורים למניעת הריון – Contraceptive Pills)

זאמצעי מניעה הורמונלי הניטל דרך הפה. ככלל, קיימים שני סוגים עיקריים של גלולות – גלולות משולבות וגלולות פרוגסטרון (גלולות מיני). סוגים נוספים של גלולות יובאו בהמשך.

חגלולות משולבות – גלולות משולבות הן הסוג הנפוץ של גלולות והן מכילות את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון. הגלולות השונות נבדלות ביניהן בעיקר במינון של המרכיבים הללו, וכן בסוג של ההורמון פרוגסטרון.

טהפעולה העיקרית של הגלולה היא למנוע את הפרשת ההורמונים FSH ו-LH שגורמים להתפתחות הזקיק בשחלה על ידי דיכוי תת הרמה (היפותלמוס – Hypothalamus) ובלוטת יותרת המוח (היפופיזה – Hypophysis), שהן המקור ליצירת הורמונים אלו, ועל ידי כך נמנע הביוץ.

יהגלולות נלקחות בדרך כלל במשך שלושה שבועות רצופים ולאחר מכן יש הפסקה של שבוע. גלולות אלו מכילות מינון קבוע של אסטרוגן ופרוגסטרון, ללא שינוי במינונים בין הגלולות שבחפיסה. יש סוגי גלולות שמשווקות בחפיסה של עשרים ושמונה גלולות, במקום עשרים ואחת גלולות. עשרים וארבע מן הגלולות זהות, והן מכילות חומר אחיד ללא שינוי במינון, וארבע הגלולות הנוספות הן פלצבו, אינן מכילות חומר פעיל, ונועדו לסייע לאישה לשמור על רצף הנטילה בימים שבהם יש להפסיק ליטול הורמונים. בשנים האחרונות התברר שאפשר ליטול את הגלולות ללא הפסקה, או ליצור הפסקה רק לאחר שימוש בשתי חפיסות או שלוש, כדי להפחית את מספר הווסתות.

יאיתרונות הגלולה – יעילות תיאורטית מירבית למניעת הריון – כ-99% , דהיינו, אחוז אחד של הריונות לאחר שימוש במשך שנה; אין הפרעה לקיום יחסי אישות; קיימת הפיכות מלאה, והאישה יכולה להפסיק ליטול את הגלולות ולהרות בכל עת שתרצה; הפחתת הדימום הווסתי; הפחתת כאבי הווסת ותסמונות קדם וסתיות; הגנה מפני אובדן עצם ובריחת סידן, על ידי העלאת צפיפות העצם; הפחתה ניכרת בשיעור סרטן השחלות וסרטן רירית הרחם.

יבחסרונותיה – הוצאה כספית; צורך במעקב רפואי מסודר וקבוע; צורך במוטיבציה של האישה, והקפדה על לקיחת התרופה. אכן, עיקר חסרונותיה של הגלולה נעוץ בתופעות הלוואי הרבות ובסיבוכים הרפואיים. תוארו סיבוכים ותופעות לוואי רבות לגלולות, אך בהרכבים החדשים של הגלולות מרבית הסיבוכים נדירים. תופעות הלוואי העיקריות כוללות – כאבי ראש וסחרחורות, שינויים במצבי הרוח, ירידה בחשק המיני, בחילות והקאות, הגדלת השדיים, צבירת נוזלים, הגברת תאבון ועלייה במשקל, דימומים וכתמים בין וסתיים. חשוב להדגיש שתופעות לוואי אלו אינן קיימות אצל כלל הנשים. כאשר מופיעות תופעות הלוואי יש אפשרות להחליף את סוג הגלולה, ולבחור בגלולה בעלת הרכב שונה או יחס שונה בין האסטרוגן לפרוגסטרון.

יגהוריות נגד לשימוש בגלולות – נשים מעשנות מעל גיל 35 ; מחלות מערכתיות כמו מחלות כבד למיניהן; לחץ דם גבוה; אירועים קודמים שקשורים לשליחת תסחיפים וקרישיות יתר של הדם, באופן אישי או אצל פרטים אחרים במשפחה; כאבי ראש (מיגרנות) תכופים; סרטן השד.

ידבניגוד למחשבה הנפוצה, מותר להרות מיד לאחר הפסקת השימוש בגלולות ואין צורך לתת לגוף זמן 'להתנקות' מהשימוש בגלולות.

טוגלולות פרוגסטרון (גלולות מיני) – גלולות משולבות אינן מתאימות לאישה מניקה, משום שהן מכילות אסטרוגן שעלול לפגוע בכמות החלב של האישה. ישנן גלולות שמכילות פרוגסטרון בלבד, והן מתאימות לנשים מניקות. כמו כן, חלק מהנשים שיש להן הוריית נגד לנטילת גלולות משולבות עקב קרישיות יתר של הדם או מיגרנות, יכולות ליטול גלולות מיני שמכילות פרוגסטרון בלבד ללא אסטרוגן. בניגוד לגלולות המשולבות הרגילות שיש בהן הפסקה של שבוע בלקיחתן, ובה מגיעה הווסת, גלולות אלו נלקחות ברצף וללא הפסקה.

טזהגלולות שמכילות רק פרוגסטרון פועלות בעיקר על ריר צוואר הרחם, וגורמות לכך שהוא נעשה סמיך ובלתי חדיר לתאי הזרע, אך הן גם מונעות ביוץ. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בשימוש בגלולות כאלה היא דימומים וכתמים בין וסתיים בשכיחות גדולה פי כמה וכמה מהשכיחות שלהם כתוצאה מנטילת גלולות משולבות.

יזבניגוד לשימוש בגלולות משולבות, שלאחר הפסקת השימוש בהן הביוץ ובעקבותיו הווסת חוזרים מייד, הרי שלאחר הפסקת השימוש בגלולות פרוגסטרון בלבד, הביוץ והווסת אמנם עשויים לחזור מייד, אך תיתכן בהחלט גם אפשרות של עיכוב עד לחזרתם.

יחגלולה לאחר תשמיש (גלולת 'היום שאחרי') – גלולה בעלת מינון גבוה מאוד של פרוגסטרון, אשר מונעת הריון כאשר משתמשים בה במשך 72 השעות שאחרי התשמיש. מניעת ההריון נעשית באמצעות מניעת הביוץ – אם הוא עדיין לא התרחש; ואם הוא כבר התרחש – באמצעות פגיעה בגופיף הצהוב ומניעת השתרשות הביצית המופרית ברחם. שימוש בגלולה כזאת עלול לגרום לדימום. לא מומלץ להשתמש בגלולה כזאת על בסיס קבוע, מכיוון שהיעילות שלה נמוכה בהרבה מהיעילות של הגלולות המשולבות למניעת הריון. אפשר להשתמש בה במצבי חירום, כגון לאחר אונס או לאחר קיום יחסי אישות לא מוגנים.

יטהתייחסות לגלולה שגורמת להפלה מלאכותית בשבועות הראשונים של ההריון הובאה לעיל, פרק סב – 'הפלה מלאכותית', עמ' 132.

כגלולה לגבר – נעשו מחקרים להפקת גלולה המיועדת לגבר, שתבטל את פוריותו ביטול זמני. אין עדיין גלולה כזאת, וייתכן שגם לא תהיה.

כאהתייחסות נוספת לגלולות בכלל, למיתוסים על השימוש בגלולה, לחשש ממחלות בעקבות נטילת גלולות, וכן התייחסות לגלולות החדשות שניטלות ברציפות לזמן ממושך, תובא באוצר המושגים, ערך גלולה למניעת הריון.

כבהתייחסות לאמצעי מניעה הורמונליים שלא באמצעות גלולות תובא להלן בערכים 'זריקות הורמונליות', 'טבעת נרתיקית (נובה-רינג – Nuvaring)', 'מדבקה למניעת הריון', 'שתל תת עורי'.

כגדיאפרגמה (Diaphragm, כיפה)

כדכיפת גומי או סיליקון שטוחה וגמישה שמוקפת בטבעת קפיצית רכה בקוטר בין 7.5 ל-8.5 ס"מ, המותאמת לחלק האחורי העליון של הנרתיק. הדיאפרגמה מוצמדת לצוואר הרחם בעומק הנרתיק על ידי לחץ הקפיץ ומתח שרירי הנרתיק. הדיאפרגמה נלחצת על הקצה הפנימי האחורי של הנרתיק מצד אחד, ועל עצם החיק, באמצע החלק הקדמי של הנרתיק, מצד שני. כאשר הדיאפרגמה מותאמת היטב, היא חוסמת את הכניסה לצוואר הרחם, ובכך היא מונעת את כניסת הזרע לתוך הרחם. יש להתאים את הדיאפרגמה לכל אישה מבחינת הסוג והגודל, ועל האישה להקפיד לא להסיר את הדיאפרגמה עד שמונה שעות לאחר קיום יחסי האישות, כדי למנוע חדירת תאי זרע חיים לרחם. כדי להגדיל את סיכויי מניעת ההריון, יש למלא את הדיאפרגמה בקרם או בקצף קוטלי זרע. דיאפרגמה מתאימה שהוכנסה כראוי לא אמורה להפריע בקיום יחסי אישות. על האישה לעבור הדרכה מקצועית בדרך ההכנסה הנכונה של הדיאפרגמה, וכמו כן עליה לטפל נכונה בדיאפרגמה לאחר השימוש, כיוון שהדיאפרגמה היא רב פעמית, דהיינו, מיועדת לשימוש חוזר.

כהיתרונות הדיאפרגמה – מדובר באמצעי שאינו הורמונלי, ולכן אינו גורם לתופעות לוואי שמאפיינות שימוש באמצעים הורמונליים; האישה יכולה להכניס ולהוציא את הדיאפרגמה בעצמה.

כוחסרונותיה – אחוז הכִּשלונות כאשר הדיאפרגמה היא אמצעי המניעה הבלעדי הוא כ-10%–13%, אך אחוז זה יורד ככל שהאישה מנוסה יותר, וככל שהמוטיבציה שלה גבוהה יותר; השימוש עלול לגרום לפגיעה בספונטניות של קיום יחסי האישות; במקרה של דלקת או פטריה בנרתיק השימוש בדיאפרגמה עלול להיות לא נוח; הדיאפרגמה דורשת התאמה למידתה של האישה על ידי רופאה או אחות, ולא רבים מתמחים בכך; במקומות ובזמנים מסוימים יכול להיות קשה להשיג דיאפרגמה.

כזדש מבפנים וזורה מבחוץ – ראה משגל נסוג.

כחהימים הבטוחים

כטהשיטה מבוססת על העקרונות הבאים – הריון יחול רק סמוך לביוץ; ביוץ מתקיים רק פעם אחת במחזור; אפשר לקבוע מתי יחול הביוץ; תקופת החיות של הביצית היא עד עשרים וארבע שעות מהביוץ, וחיותו של הזרע מתקיימת במשך שבעים ושתיים שעות מזמן קיום יחסי האישות. לפיכך אפשר למנוע הריון אם בני הזוג יימנעו מיחסי אישות במשך שבעים ושתיים שעות קודם הביוץ ועד עשרים וארבע שעות אחרי הביוץ. פירוט מקיף על תהליך הביוץ וההפריה הובא לעיל בכרך השני, פרק לא – 'אבחון אי פוריות אצל האישה', עמ' 114–115, ובפרק לב – 'בדיקת ביוץ ומועדו', עמ' 124.

ליתרונות השיטה – אינה מצריכה שום ציוד; אינה עולה כסף; אינה טעונה פיקוח רפואי; אין בה סיבוכים רפואיים; מבחינה הלכתית אינה מעוררת שאלות חמורות שעולות בשימוש באמצעי מניעה אחרים, כגון הוצאת זרע לבטלה, סירוס ודימומים בין וסתיים.

לאחסרונותיה – יעילותה למניעת הריון תלויה באופן התפקוד וברמה השכלית של בני הזוג בכלל ושל האישה בפרט; היא תלויה במוטיבציה של בני הזוג להתמיד ולהקפיד על המדדים והימים הבטוחים, ומחייבת התאפקות מינית רבה; היא אינה מתאימה לנשים שמחזורן לא סדיר; אי אפשר לסמוך עליה לאחר לידה או הפלה, בזמני מחלה, מתח נפשי וכדומה. מסיבות אלה אחוזי המניעה של שיטה זו נחשבים נמוכים יחסית.

לבהנקה – ראה לעיל, פרק עא – 'הנקה', בפִּסקה 'הנקה והריון', עמ' 321.

לגהתקן תוך רחמי (Intra-Uterine Device – IUD)

לדעיקרון הפעולה של ההתקן התוך רחמי הוא בהשראת שינויים דלקתיים סטריליים (תגובה חיסונית לנוכחות גוף זר, ללא נוכחות חיידקים או גורמים מזהמים אחרים) ברירית הרחם, וכתוצאה מכך נמנעת השרשת הביצית המופרית. המנגנון המשופר של התקנים המכילים נחושת מוסבר בפגיעה של יוני הנחושת בתאי הזרע ובתנועתיות שלהם, ועקב כך נמנעת הפריה ברוב גדול של המקרים. במקרים בהם לא נמנעת הפריה, עדיין קיים בכל ההתקנים גם המנגנון שמונע השרשה. חשוב לציין שאין התקן תוך רחמי גורם להפרעה כלשהי בביוץ, ואין הוא גורם להפלה כפי שחשבו בעבר. הרב ד"ר מרדכי הלפרין, 'דימום מחמת התקן תוך רחמי IUD', רפואה, מציאות והלכה, סימן כא, עמ' 245–246

לוהתקן תוך רחמי רגיל מסוג T

לחהתקן תוך רחמי מסוג ג'יניפיקס ומיני ג'יניפיקס

מהתקן תוך רחמי מסוג IUB

מאהתקן תוך רחמי הוא שם כולל להתקנים קטנים וגמישים שמוחדרים לרחם דרך תעלת צוואר הרחם ובהימצאם בתוך חלל הרחם מונעים היריון. ההתקנים כיום בנויים בדרך כלל משלד פלסטי בעל צורות שונות שמותאמות לחלל הרחם לאחר ההחדרה. על המסגרת הפלסטית מוסיפים סליל נחושת או מיכל דמוי גפרור המכיל פרוגסטרון, שמשחררים בהדרגה את מרכיביהם לחלל הרחם, ומגבירים את יעילות ההתקן.

מבהמנגנון למניעת הריון של ההתקן טרם הוברר עד היום, אך קיימות כמה השערות על דרך הפעולה – יצירת סביבה דלקתית ברחם שפוגעת בתאי הזרע ומונעת הפריה או פוגעת בהתפתחות העובר בשלבים הראשונים אחרי ההפריה; גירוי רירית הרחם לתנועתיות יתר אשר איננה מאפשרת את ההשרשה של הביצית המופרית לחלל הרחם, או שגורמת לנפילת הביצית המופרית אחרי השרשתה. סביר להניח כי קיים שילוב של כל המנגנונים הללו. בהתקנים שמכילים נחושת נגרמת פגיעה גם בתאי הזרע. בהתקנים שמכילים פרוגסטרון, נוספות כמה השערות לגבי המנגנון – פגיעה ישירה בתאי הזרע ובכושר החדירה שלהם לביצית, וכן השראת שינויים פרוגסטטיביים בריר צוואר הרחם, שינויים שמונעים מעבר תאי זרע מהנרתיק אל תוך הרחם. כמו כן, דיכוי של צמיחת רירית הרחם, ואצל חלק קטן מהנשים – אף דיכוי הביוץ.

מגההתקן מוחדר לרחם על ידי רופא, והוא מכיל חוטים דקים שיוצאים לתוך חלל הנרתיק, כדי שאפשר יהיה לעקוב אחרי הימצאות ההתקן, ולהוציאו במידת הצורך. התקנים תוך רחמיים מודרניים נמצאו יעילים למניעת הריון גם לאחר חמש שנים מעת החדרתם. בניגוד למקובל בעבר, ההמלצה הרפואית כיום היא לאפשר החדרת התקן גם לנשים שלא ילדו בעבר.

מדיתרונות ההתקן – אין השפעה על המערכת הפיסיולוגית; ביטחון מפני הריון לפרק זמן ממושך, ללא צורך בהתערבות של האישה; אין פגיעה בפוריות האישה או ביילודים העתידיים; אפשר להרות מיד אחרי הוצאת ההתקן בלי קשר למשך השימוש בו; אין חשש לתופעות ממאירות אצל האישה; דרגת יעילות גבוהה, באותה דרגה כמו הגלולה, דרגת הכישלון נעה בסביבות 1%–2%; אין השפעה שלילית על ההנאה המינית; בהתקן שמכיל פרוגסטרון יש ירידה ניכרת בכמות הדימום הווסתי לאחר תקופת ההסתגלות.

מהחסרונותיו – הוצאה כספית; פעולת ההחדרה וההוצאה יכולה להיעשות רק על ידי רופא; יש צורך במעקב רפואי; אי אפשר להחדיר את ההתקן בזמן דלקת של האגן, הנרתיק או הרחם; אי אפשר להחדירו כשיש מחלה רחמית כגון גידול; מבחינה עקרונית אמנם אפשר להחדיר התקן תוך רחמי סמוך לאחר לידה או הפלה אך מומלץ להמתין כמה שבועות, כיוון ששיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כשההתקנה היא ארבעה עד שמונה שבועות לאחר הלידה; ההתקן הרגיל שאינו מכיל פרוגסטרון עלול לגרום לדמם מוגבר בזמן הווסת (מנורגיה – Menorrhagia) ולאנמיה (מיעוט דם – Anemia); ההתקן עלול לגרום לדימומים בין וסתיים, בייחוד בהתקן שמכיל פרוגסטרון, בדרך כלל במחזורים הסמוכים לאחר החדרת ההתקן, אך הם עלולים להימשך גם בתקופות מאוחרות יותר, ולהפרשות רחמיות, בדרך כלל בתקופה הסמוכה להחדרה.

מוהבעיה העיקרית בהתקן היא הסיבוכים הרפואיים שעלולים להיגרם – ניקוב הרחם, שעלול לקרות בעיקר בעת החדרת ההתקן; כאבים בעת ההחדרה ולעתים גם מאוחר יותר; עלייה קלה בסיכון לזיהום באגן בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן; לעתים יש קשיים בהוצאת ההתקן בגלל הידבקות לרירית הרחם; קיימת אפשרות של פליטת ההתקן, לפעמים ללא ידיעת האישה, ואז נעלמת יכולת המניעה; כשחל הריון בנוכחות ההתקן, יש שיעור גבוה יותר של הריונות מחוץ לרחם, אך ראה כאן בהערה. בהתרחש הריון בנוכחות התקן תוך רחמי, יש סיכון מוגבר להפלה וללידה מוקדמת, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מזאין מניעה רפואית מלהשתמש בהתקן תוך רחמי אחרי לידה בניתוח קיסרי, שכן לא נִצפו סיבוכים בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת נשים זו בהשוואה לנשים ללא חתך קיסרי.

מחשימוש נוסף להתקן תוך רחמי הוא מניעת הריון לאחר קיום יחסי אישות. אפשר להחדיר התקן תוך רחמי עד חמישה ימים לאחר קיום יחסי אישות כדי למנוע הריון בלתי רצוי, כגון לאחר אונס.

מטג'יניפיקס (GyneFix) – ההתקנים הרגילים קרויים התקני T, כיוון שבנוסף לגוף ההתקן יש כעין 'כנפיים' בצדדים שנפתחות בתוך הרחם לאחר החדרת ההתקן, ותפקידן לייצב את ההתקן בתוך הרחם כדי שלא ייפלט החוצה. לעומת זאת, התקן הג'יניפיקס הוא התקן נחושת ללא מסגרת, שסלילי הנחושת שבו תלויים על חוט ניילון שקצהו ננעץ בדופן העליונה של הרחם, כך שההתקן בעצם תלוי בחלל הרחם. הניסיון מלמד שהתקן זה מפחית את כמות הדימומים הבלתי סדירים, אך לא בצורה ניכרת. חסרונו של התקן זה הוא בכך שעקב צורת ההתקנה המיוחדת שלו, יש סיכון מוגבר לניקוב דופן הרחם. לא כל רופא מנוסה בהתקנתו, אלא רק רופאים שהתמחו בהתקן מיוחד זה.

נהתקן תוך רחמי כדורי (IUB – Intra-Uterine Ball) – ההתקנים הרגילים הם התקנים דו ממדיים ושטוחים שאינם מותאמים בצורתם לחלל הרחם. ההתקן הכדורי הוא התקן בצורת כדור ולכן אמור להתייצב בצורה טובה יותר בתוך חלל הרחם. יתרונותיו – החדרתו לרחם קלה יותר; הסיכון של ניקוב דופן הרחם כנראה קטן יותר; הסיכון לפליטת ההתקן נמוך בצורה ניכרת; יש טענה שטרם הוכחה, שכאבי הווסת בנוכחות התקן כזה פחותים בהשוואה להתקנים רגילים ושהשימוש בהתקן זה לא גורם לווסת מוגברת בהשוואה להתקנים רגילים לא הורמונליים. נכון ליום כתיבת שורות אלה מדובר בהתקן חדש יחסית והניסיון בשימוש בו עדיין מועט. כמו כן התקן כזה יותר יקר מאשר התקן הנחושת הרגיל.

נאזריקות הורמונליות

נבמדובר בזריקה המכילה פרוגסטרון שמונע את הבשלת הביציות בשחלות ואת הביוץ. הזריקה ניתנת אחת לשלושה חודשים במתן תוך שרירי או תת עורי.

נגיתרונות הזריקה – הזריקה יעילה ונוחה; פעילותה ארוכת טווח; בשימוש ארוך טווח היא גורמת לירידה בכמות הדימום הווסתי עד להפסקה זמנית של הווסת ולכן יש בה יתרון לנשים עם אנמיה; היא משמשת טיפול מונע כאב לאנדומטריוזיס; מורידה את הסיכון לסרטן רירית הרחם וסרטן השחלות ומעלה רק במעט את הסיכון לסרטן השד; מכיוון שהזריקה מכילה פרוגסטרון בלבד, ללא אסטרוגן, אפשר להשתמש בה גם בתקופת הנקה וגם בקרב נשים שאסור להן ליטול אסטרוגן.

נדחסרונות – חסרונה העיקרי של הזריקה הוא שהיא עלולה לגרום להכתמות ולדמם בלתי סדיר, בייחוד בחודשים הראשונים לשימוש בה; עלולה לגרום להשמנה אצל רבע מהנשים; גורמת לכאבי ראש אצל חלק מהנשים; משפיעה על שינוי במצבי הרוח אצל נשים עם נטייה לדיכאון; גורמת לירידה ב-HDL – הכולסטרול הטוב; פוגעת במסת העצם (צפיפות העצם) עקב הירידה ברמת האסטרוגן; שימוש ארוך טווח מונע ביוץ לטווח של כמה חודשים מהפסקת התרופה, ולכן הזריקה לא מומלצת לנשים שרוצות להרות בשנה הקרובה; מאחר שהזריקה פעילה לטווח ארוך, אין אפשרות להפסיק את הטיפול מייד.

נהטבעת תוך רחמית – ראה התקן תוך רחמי.

נוטבעת נרתיקית (נובה-רינג – Nuvaring)

נזאמצעי הורמונלי למניעת הריון. מדובר בטבעת פלסטיק גמישה, רכה ושקופה, בקוטר של 54 מ"מ ובעובי של 4 מ"מ. הטבעת לא דורשת התאמה מיוחדת אלא היא בגודל אחיד ומתאימה לכל הנשים. הטבעת מוכנסת על ידי המשתמשת לנרתיק מדי ארבעה שבועות, והיא מוציאה אותה לאחר שלושה שבועות. לאחר שבוע המתנה שבו יופיע לרוב דימום וסתי, מוכנסת טבעת חדשה. הטבעת מוכנסת בשימוש עצמי ללא צורך במיומנות מיוחדת, והמיקום המדויק אינו חשוב. אין דרך לא נכונה להכנסתה, כך שאם הטבעת מונחת באופן נוח בנרתיק, היא ממוקמת נכון. במשך שלושה שבועות רצופים משחררת הטבעת אל הנרתיק את שני ההורמונים הנשיים שמצויים בגלולות למניעת הריון – אסטרוגן ופרוגסטרון. פעילות הטבעת הנרתיקית זהה לפעילותן של הגלולות למניעת הריון, וההבדל היחיד הוא באופן השימוש ובצורת הספיגה בגוף האישה. הטבעת אינה אמצעי מניעה חוצץ, כלומר היא אינה מונעת הריון על ידי הפרעה למעבר תאי הזרע בנרתיק. אפשר להוציא את הטבעת לפרק זמן קצר ולהכניסה בשנית בלי לפגוע ביעילותה, אולם היא מאבדת מיעילותה אם היא נמצאת מחוץ לנרתיק במשך יותר משלוש שעות. הניסיון מורה שהטבעת אינה מפריעה לקיום יחסי אישות.

נחיתרונות הטבעת הנרתיקית – למרות שהטבעת הנרתיקית היא 'שיטה חודשית' ולא מניעה קבועה, אין צורך לזכור יום יום להשתמש בה כפי שיש צורך בנטילת גלולות למניעת הריון, לכן יש פחות הריונות ודימומים בין וסתיים כפי שעלול לקרות כתוצאה משכחה בשימוש בגלולות; שכיחות תופעות הלוואי והדימומים הבין וסתיים נמוכה בהשוואה לשימוש בגלולות מכמה סיבות – השחרור הרציף של ההורמונים מהטבעת מבטיח רמות נמוכות, אך קבועות, של הורמונים בדם; רמות ההורמונים כתוצאה מהשימוש בטבעת נמוכות יחסית מרמתן בשימוש בגלולות; השימוש בטבעת, בניגוד למצב בעת נטילת הגלולות, לא מושפע מהפרעות בספיגה במערכת העיכול, וכאשר ההורמונים נספגים בגוף הם לא עוברים פירוק בהשפעת המעבר דרך הכבד, כפי שקורה בנטילת גלולות דרך הפה.

נטחסרונותיה – אפשרות נדירה למדי, שהטבעת תיפלט בטעות מהנרתיק; תופעות לוואי קלות, כגון הפרשות מהנרתיק (6%) וגירוי ודלקת בנרתיק (5%); כיוון שמדובר בתכשיר הורמונלי שמכיל אסטרוגן ופרוגסטרון, הטבעת הנרתיקית אינה מתאימה לנשים שמנועות מלהשתמש בגלולות משולבות מסיבות רפואיות; סיבוכי הטבעת ותופעות הלוואי דומים לאלו של הגלולה למניעת הריון, אך כאמור לעיל, בשכיחות נמוכה יותר.

סאטבעת נובה-רינג – Nuvaring

סבכובעון (קונדום – Condom)

סגאמצעי למניעת הריון שעשוי בדרך כלל מלאטקס, המולבש על אבר המין של הגבר בעת מגע מיני.

סדיתרונות הכובעון – זול; קל לשימוש; חסר סיבוכים רפואיים; יעיל גם למניעה של העברת מחלות מין מידבקות.

סהחסרונותיו – יעילותו התיאורטית היא גבוהה, אך בפועל יש כִּשלונות בשיעור של 10% עקב קריעה או שימוש לא נכון; השימוש בכובעון מצמצם את ההנאה המינית.

סוכובעון לאישה (לה לונה – La Luna)

סזמעטפת מוארכת מפלסטיק שקוף, שמוחדרת אל הנרתיק, ומעוגנת על ידי טבעת פנימית וחיצונית למקומה. אמצעי זה נחשב לאמין מבחינת כושרו למנוע הריון בשיעור דומה לכובעון הרגיל, כפי שהובא לעיל. כמו כן נמצא שאמצעי זה מונע העברת מחלות מין בצורה יעילה.

סחכובעון צווארי (Cervical cap)

סטאמצעי מניעה שהיה בשימוש בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים. נראה כעין כובעון קטן. הוצמד לצוואר הרחם עצמו עמוק בתוך הנרתיק, והיה אמור לחסום לחלוטין את כניסת הזרע לרחם.

עלשימוש בכובעון הצווארי היו כמה חסרונות – היה קשה מאוד להצמיד אותו לצוואר הרחם כראוי, ובמקרים רבים היה צורך שרופא יצמיד אותו למקומו ורופא יוציא אותו ממקומו. עקב קושי זה, נשים רבות היו משאירות אותו במקומו ימים רבים, והדבר גרם להופעת זיהומים ודלקות, לריח רע ולבעיות נוספות. לכן, בשנות הארבעים של המאה העשרים המציאו שיטה חדשה שבאה להחליף את השימוש בכובעון זה, והיא הדיאפרגמה – הכיפה. עם זאת, גירסה מודרנית מפלסטיק של הכובעון הצווארי עדיין משווקת בארצות הברית. יתרונה בכך שאפשר להשאירה זמן ממושך יותר, וחסרונה בצורך בהתאמה אישית על ידי רופא.

עאכיפה – ראה דיאפרגמה (Diaphragm).

עבמדבקה הורמונלית (אוורה – Evra)

עגמדבקה בגודל של כארבעה ס"מ שמכילה הורמונים המונעים ביוץ, דהיינו, אסטרוגן ופרוגסטרון, והיא משחררת אותם בצורה מבוקרת ברמות דומות לגלולות משולבות. המדבקה היא חד פעמית, היא מודבקת על ידי האישה על עור הגוף בכל מקום שאין בו שיער, כגון ירך, זרוע ובטן, פעם בשבוע למשך שלושה שבועות, ולאחר מכן יש הפסקה בשימוש בה למשך כשבוע.

עדיתרונות – כיוון שמדובר בשימוש שבועי, אין צורך יומיומי לזכור להדביק אותה, כפי שצריך לזכור בנטילת גלולות למניעת הריון, לכן יש פחות הריונות ודימומים בין וסתיים שנגרמים כתוצאה משכחה בשימוש בגלולות; נוחה לשימוש.

עהחסרונות – בכשני אחוזים מבין המשתמשות המדבקה נופלת; במקום שבו המדבקה מודבקת עלול להיגרם גירוי מקומי בעור. מי שאסור לה להשתמש בגלולות משולבות, אסור לה גם להשתמש במדבקה כזאת.

עומשגל נסוג ("דש מבפנים וזורה מבחוץ" – Coitus Interruptus)

עזיציאת האיש מהאישה תוך כדי יחסי אישות, לפני פליטת הזרע.

עחיתרונות – אינה מצריכה שום ציוד, הכנה או פיקוח; היא אינה עולה כסף; היא אינה טעונה פיקוח רפואי כלשהו; אין בה סיבוכים רפואיים.

עטחסרונות – השיטה גורמת לבעיות רגשיות ונפשיות כיוון שדווקא ברגעי השיא של המגע המיני, הוא מופסק בפתאומיות; יעילותה למניעת הריון מוגבלת מכיוון שקיים זרע בשפיכה שלפני הפליטה שיכול לגרום להריון; לעתים יש חדירה של תאי זרע מאזור השפיכה שמחוץ לנרתיק; לא כל הגברים יודעים או יכולים לצאת בזמן הנכון.

פסירוס או עיקור – ראה להלן, פרק עט – 'סירוס', מעמ' 427 ואילך.

פאסליל (Essure) – ראה להלן, פרק עט – 'סירוס', עמ' 446–447.

פבספוגית

פגהספוגית מונחת בתוך הנרתיק לפני קיום יחסי אישות, ופועלת בשני אופנים. בראש ובראשונה יש בה מידה מסוימת של חציצה פיזית, שכן היא חוסמת וסופחת את הזרעונים. שנית, הספוגית מכילה קוטלי זרע ובעזרתם היא מספקת גם חציצה כימית.

פדהספוגית מגיעה מוכנה לשימוש חד פעמי. אפשר להחדיר את הספוגית עד 6 שעות (אך לא פחות מ-15 דקות!) לפני קיום יחסי האישות. אפשר לקיים יחסי אישות חוזרים באותה ספוגית במשך עד 12 שעות. יש להשאיר את הספוגית בנרתיק 6–8 שעות נוספות לאחר קיום יחסי האישות כדי להבטיח יעילות מרבית של קוטלי הזרע, אך אין להשאיר את הספוגית בנרתיק יותר מ-12 שעות, מחשש שמא תתפורר ותגרום לזיהום.

פהיתרונות – חסרת סיבוכים רפואיים; אין השפעה על המערכת הפיסיולוגית; אין פגיעה בפוריות האישה או ביילודים העתידיים; אין חשש לממאירות; כיוון שאפשר להכניס את הספוגית אפילו כמה שעות קודם קיום יחסי האישות, נשמרת האפשרות לספונטניות ביחסי האישות; אין השפעה שלילית על ההנאה המינית; קל לשימוש, על ידי האישה עצמה וללא צורך ברופא או באחות; הספוגית נמצאת בשליטה מלאה של האישה ללא צורך בשיתוף פעולה מצד האיש; כאשר הספוגית מונחת במקומה, בן הזוג לא אמור להרגיש אותה; לא מצריכה מרשם רופא.

פוחסרונות – יעילותה של הספוגית מוגבלת, עם שיעור כישלון של עד 23% ; עלות הספוגית גבוהה יחסית; לא תמיד היא זמינה להשגה.

פזקוטלי זרע (Spermicide)

פחקוטל זרע מונע הריון על ידי פגיעה בתנועתיות של תאי הזרע. קיימים סוגים שונים של קוטלי זרע בצורה של משחות, תכשירי קצף, כמוסות, נרות, שקף ניילון נמס, כדורים ותרסיסים. האישה מחדירה לנרתיק את קוטל הזרע כרבע שעה לפני קיום יחסי האישות והוא נותן הגנה של עד כשעה. אפשר לשלב את קוטל הזרע עם אמצעים נוספים כגון דיאפרגמה. כישלון של קוטלי זרע כאמצעי מניעה בלעדי הוא כ-15%–30% ואף יותר, שהוא שיעור גבוה יחסית.

פטיתרונות – חסר סיבוכים רפואיים; אין השפעה על המערכת הפיסיולוגית; אין פגיעה בפוריות האישה או ביילודים העתידיים; אין חשש לממאירות אצל האישה; אינו יקר; קל יחסית לשימוש, על ידי האישה עצמה וללא צורך בעזרת רופא או אחות; יש שליטה מלאה של האישה ללא צורך בשיתוף פעולה מצד האיש; לא מצריך מרשם רופא.

צחסרונות – יעילות נמוכה, עד 40% כישלון בשנה; יעילות קצרת טווח; עלול לפגוע בספונטניות; עלול לגרום לאלרגיות או לצריבה; עלול להיות לא נוח לשימוש; עלול ללכלך; לעתים אינו זמין להשגה.

צאקונדום – ראה כובעון.

צבקשירת חצוצרות – ראה להלן, פרק עט – 'סירוס', עמ' 438.

צגשטיפות לאחר תשמיש

צדמיתוס נפוץ הוא ששטיפת הנרתיק מיד לאחר קיום יחסי אישות עשויה למנוע הריון. מיתוס זה איננו נכון מפני שחלק מסוים מהזירעונים מגיע מיד לצוואר הרחם ומשם לתוך הרחם ולחצוצרות, ועשוי לגרום להפריה. שטיפה נרתיקית לא משפיעה על זירעונים אלה.

צהשתל תת עורי (Subcutaneous implant for pregnancy prevention)

צואמצעי מניעה שמפריש פרוגסטרון למערכת הדם. השתל נראה כצינורית דקה וגמישה שאורכה כארבעה ס"מ. הוא מוחדר לגוף מתחת לעור בזרוע העליונה. תהליך החדרתו כרוך בביצוע חתך קטן תוך כדי אלחוש מקומי.

צזככלל, הפעולה של שתל תת עורי מקבילה לפעולה של זריקה למניעת הריון על יתרונותיה וחסרונותיה, אלא שפעילותו של השתל ארוכת טווח יותר מהזריקות, והשפעתו עשויה להימשך עד כשלוש שנים ואף יותר. למעשה, נכון ליום כתיבת שורות אלה (אייר תשע"ז), שתל תת עורי לא שווק בישראל.