שבלי הלקט — מפתחות 1

בסימן ב - דין ברכת אלהי נשמה שנפחת בי למה אין פותחין בה בברוך.

גסימן ג - דין ברכת אשר יצר את האדם בחכמה מתי מברכין אותה.

דסימן ד - דין ברכת מגביה שפלים. וברכת עוטר ישראל בתפארה.

הסימן ה - דין ברכת התורה שחרית ואחר קריאת שמע.

וסימן ו - דין לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר.

זסימן ז - דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרה

חסימן ח - דין קדיש בעשרה ועל איזה דבר ראוי להקדיש וסדרו בארמית.

טסימן ט - דין הראוים לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן.

יסימן י - דין החזן הראוי לעבור לפני התיבה.

יאסימן יא - דין ברכו בעשרה ומה הם עונין אחר המברך.

יבסימן יב - דין אם מותר להתפלל מתוך הספר אם לאו.

יגסימן יג - סדר ברכה ראשונה שלפני קריאת שמע היא ברכת יוצא אור.

ידסימן יד - דין סדר ברכה שניה שלפני ק"ש היא ברכת אהבה

טוסימן טו - דין סדר קריאת שמע.

טזסימן טז - דין סדר ברכה לשאחריה היא אמת ויציב ושצריך לסמוך גאולה לתפלה.

יזסימן יז - דין תפלה בלחש ובכוונת הלב.

יחסימן יח - דין שמנה עשרה ברכות על הסדר ודין שלש פסיעות.

יטסימן יט - דין הזכרת גבורת גשמים והטועה באחת הברכות מה דינו.

כסימן כ - דין קדושה ומצות ענייתה ברתת וזיעה ויחיד המתפלל מהו להפסיק לענות קדושה עם הצבור.

כאסימן כא - דין השאלה בברכת השנים.

כבסימן כב - דין הנכנס לבית הכנסת ומצא צבור מתפללין אם ראוי לו להתפלל אם לאו ודין כריעת הצבור במודים עם שליח צבור.

כגסימן כג - דין סדר ברכת כהנים וכהן הראוי לישא את כפיו ותפלות שיש בהן נשיאת כפים.

כדסימן כד - דין ברכת שים שלום.

כהסימן כה - דין מהו לישב בצד ארבע אמות של תפלה או לעבור כנגד המתפלל.

כוסימן כו - דין עשרה שהתפללו ביחידות מהו להצטרף לפרוס על שמע ולענות קדיש וברכו וקדושה.

כזסימן כז - דין מי שהתפלל בין ביחיד בין בצבור אם יכול למנות למנין אחר או להוציא אחרים ידי חובתן ליעשות שליח צבור.

כחסימן כח - דין אם מותר להתפלל קרובות ופיוטים בתוך התפלה.

כטסימן כט - דין שלש עשרה מדות אם ראוי ליחיד לאומרם.

לסימן ל - דין נפילת אפים לימים הראוין לנפילת אפים.

לאסימן לא - דין ספר תורה הראוי לקרות ודין קריאת התורה בחומשין.

לבסימן לב - דין סדר הקוראים כהן לוי וישראל ואם ראוי להקדים ישראל תלמיד חכם לכהן.

לגסימן לג - דין כהן שיצא מן הדת וחזר בו מהו לקרוא בתורה ראשון.

לדסימן לד - דין קריאת כהן במקום שאין לוי וקריאת לוי במקום שאין כהן.

להסימן לה - דין ש"ץ לקרוא בתורה ואם הוא כהן מה להעלות כהן אחר לקרוא.

לוסימן לו - דין ש"ץ אם הוא רשאי לסייע להקורא בתורה.

לזסימן לז - דין צבור שאין בהן ז' קורין או מתוך זקנה וחולי או שאין בקיאין.

לחסימן לח - דין קטן ועבד ואשה אם ראויין לקרוא בתורה לעלות למנין הקוראים.

לטסימן לט - דין מצות צבור לשמוע קריאת התורה ואם ראוי לספר אפי' בדבר הלכה.

מסימן מ - דין מצות קריאת התורה מעומד ואפי' להסמיך על הדוכן אסור והקורא בתורה ונשתתק ולצאת מבית הכנסת בשעת קריאת התורה והקורא כמה פסוקים צריך לקרות ומצות קריאת עשרה פסוקים לשלשה קוראין.

מאסימן מא - דין ברכה אחרונה של קריאת התורה.

מבסימן מב - דין שצריך אדם להסדיר קריאתו עד שלא יעלה לקרות בתורה.

מגסימן מג - דין אם רשאי אדם לעמוד על רגליו כשקורא רבו בתורה.

מדסימן מד - דין סדר קדושה דסדרא.

מהסימן מה - דין תפלת מוסף וקדושת מוסף.

מוסימן מו - דין סדר תפלת המנחה.

מזסימן מז - דין מנחה עם חשיכה כשאין שהות ביום להתפלל בלחש בעשרה ולהסדיר.

מחסימן מח - דין קריאת שמע של שחרית ותפלת ערבית קודם צאת הכוכבים.

מטסימן מט - דין למה נהגו לומר והוא רחום בתפלת ערבית.

נסימן נ - דין ברכת אמת ואמונה.

נאסימן נא - דין ברכת שומר את עמו ישראל לעד.

נבסימן נב - דין תפלת ערבית אם רשות אם חובה.

נגסימן נג - דין מי שלא התפלל תפלה בשעתה אם יש תשלומין לה.

נדסימן נד - דין חולה שעמד מחליו אם יש לו תשלומין לימים שלא התפלל בהם.

נההערוגה השנית עניין שבת סימן נה - דין שצריך אדם להשכים ולטרוח להוצאת שבת.

נוסימן נו - דין מלאכה בערבי שבתות וערבי ימים טובים.

נזסימן נז - דין הטמנה בערב שבת לצורך שבת.

נחסימן נח - דין רחיצת ידים ורגלים בחמין וחפיפת הראש ושינוי בגדים לכבוד שבת.

נטסימן נט - דין הדלקת נרות מבעוד יום לצורך שבת.

ססימן ס - דין המדליק נרות לאחר חשיכה בשוגג או במזיד ומהו להלקות חוטא בשבת.

סאסימן סא - דין נר שבת שכבתה אם רשאי להדליקה על ידי נכרי.

סבסימן סב - דין פתילות הראוין להדליק בהן בשבת.

סגסימן סג - דין שמנים הראוין להדליק בהן בשבת.

סדסימן סד - דין מה הוא לקרוא בלילי שבת לאור הנר.

סהסימן סה - דין לילי שבת לחתום פורש סוכת שלום ודין אומר ברכת הפסוקים.

סוסימן סו - דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין.

סזסימן סז - דין מהו לאכול בערב שבת מן המנחה ולמעלה והיושב בסעודה וקידש עליו היום.

סחסימן סח - דין הסדרת שלחן ערב שבת מבעוד יום לכבוד השבת.

סטסימן סט - דין קדוש קודם נטילת ידים או לאחר נטילת ידים

עסימן ע - דין קדוש במקום סעודה.

עאסימן עא - דין קדוש לאחר טעימה ומהו לקדש על הפת ועל כוס פגום.

עבסימן עב - דין חובת נשים בקדוש היום ומי שקידש לעצמו לחזור ולקדש לאחרים.

עגסימן עג - דין טעימת כוס של קידוש.

עדסימן עד - דין כוס של קדוש מהו לברך אחריו על הגפן.

עהסימן עה - דין פרשיות של שבת להסדירן שנים מקרא ואחד תרגום כל אחת ואחת בשבתה.

עוסימן עו - דין זמירות של שבת שאומרין ה' מלך בעמידה ואומר מזמור לתודה ומה שראו שנהגו להתפלל בשחרית ישמח משה.

עזסימן עז - דין שבחות שנהגו לומר בקריאת התורה וסדר קריאת התורה בשבת.

עחסימן עח - דין תרגום שמתרגמין בו בשעת קריאת התורה.

עטסימן עט - דין קדיש של אחר קריאת התורה מתי מקדישין ועל איזה ספר מקדישין.

פסימן פ - דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחרונה. ומפטיר מה שיעלה למנין הקורין בתורה ושאינו רשאי להפטיר בנביא עד שיגלול ספר תורה ושבת של ראש חודש אם צריך להזכיר של ראש חודש בברכות של הפטרה.

פאסימן פא - דין מה שנהגו להזכיר נשמות ולברך העוסקין בצרכי צבור ומה שנהגו לפסוק נדבות וצדקות החיים מממונם למנוחת המתים.

פבסימן פב - דין תפלת מוסף של שבת.

פגסימן פג - דין מה שנהגו לומר אין כאלהינו עם פטום הקטרת.

פדסימן פד - דין קידוש על הכוס בסעודת שחרית.

פהסימן פה - דין נטילת ידים בשבת בשלג ובברד או במי גשמים שירדו בשבת.

פוסימן פו - דין מהו ליתן מלח ותבלין בשבת בתבשיל או כרכום ותבלין הצובעים ובישול אחר בישול.

פזסימן פז - דין אם מותר לחתוך קשרי אוכלין או להתירן.

פחסימן פח - דין מהו ליתן מלח ע"ג בשר או דג וביצה המבושלין או שאר אוכלין.

פטסימן פט - דין מה לעשות הילמי מיין ומלח או מים ומלח ליתן על הבשר ולנענע יחד לטבל בו ודין שום או חרדל שלשו מערב שבת.

צסימן צ - דין סחיטת פירות על האוכלין ולמצוץ משקה מן הפת השרוי ביין או בשאר משקין. וכן חלות דבש שריסקן מערב שבת או ענבים שבעטן מערב שבת ליקח מהן בשבת.

צאסימן צא - דין משקין לסננן בתוך המשמרת וברירת אוכלין ועשיית יינומילין.

צבסימן צב - דין שחיקת פלפלין ומלח בשבת וטחינת פירות ופירורן.

צגסימן צג - דין שלש סעודות.

צדסימן צד - דין ברכת המזון להזכיר בה של שבת.

צהסימן צה - דין הדחת קדירות קערות וכוסות בשבת.

צוסימן צו - דין תלמוד תורה בשבת.

צזסימן צז - דין אלפים אמה מהיכן נמדדין בין בעיר בין במחנה ובשיירא.

צחסימן צח - דין חצרות הצריכות עירוב.

צטסימן צט - דין עשיית העירוב ושיעורו.

קסימן ק - דין דיורי החצר ששכח אחד מהן ולא עירב עמהן.

קאסימן קא - דין חצר שנפרצה.

קבסימן קב - דין עירובי בתים.

קגסימן קג - דין בית הפתוח לרשות הרבים ויש עליה תקרה.

קדסימן קד - דין חפץ ששכחוהו ברשות הרבים וצריכין לו ברשות היחיד.

קהסימן קה - דין בהמה במה מותרת לצאת בשבת.

קוסימן קו - דין תכשיטי אשה המותרין לצאת בהן בשבת.

קזסימן קז - דין תכשיטין המותרין לאיש לצאת בהן ודיני קמיע.

קחסימן קח - דין מחט הקבוע בבתי ידים לצאת בו ולהדקו בשבת.

קטסימן קט - דין ליתן מים על הבגד שיש בו טינוף או בלא טינוף אם יש בו משום ליבון.

קיסימן קי - דין רחיצה בשבת בחמין או בצונן בכלים או בקרקעות.

קיאסימן קיא - דין ספינה לילך בה בשבת ולצאת ולבא לתוכה.

קיבסימן קיב - דין נתינת כלים לאומן מערב שבת ודין מלאכה הנעשית בשבת על ידי א"י לצורך ישראל.

קיגסימן קיג - דין שותפות ישראל וגוי בשדה וכרם ובבהמה. ודין עבד ושפחה של ישראל מהו לעשות מלאכה בשבת ודיני שכירות בהמה.

קידסימן קיד - דין הבא בדרך סמוך לחשיכה וכיסו עמו והמוצא מציאה בשבת.

קטוסימן קטו - דין כתבי הקודש להצילן מפני הדליקה.

קטזסימן קטז - דין פירות שנתפזרו בחצר וחבית המטפטפת ומהו ליתן קנה בנקב בחבית.

קיזסימן קיז - דין פקוח נפש בין ברפואה בין באכילה ושתיה בין בלחישה בין במלאכה אחרת.

קיחסימן קיח - דין של צרכי המת הנעשין בשבת.

קיטסימן קיט - דין קפול כלים ובגדים בשבת והצעת המטות.

קכסימן קכ - דין הלכות טלטול לאיסור ולהיתר.

קכאסימן קכא - דין מהו לשחוק בפירות בתם וחסר או בכדור בשבת.

קכבסימן קכב - דין מהו לקרות בשטרי הדיוטות בשבת.

קכגסימן קכג - דין חליבת בהמה שהכבידה חלבה או אשה להקל חלב מדדיה.

קכדסימן קכד - דין קשרים איזהו של קיימת ואי זו היא שאינו של קיימא.

קכהסימן קכה - דין צידת כנה ופרעוש וזבובים בשבת.

קכוסימן קכו - דין תפלת מנחה של שבת ומה שנהגו לומר צדקתך צדק.

קכזסימן קכז - דין אכילה ושתיה בין מנחה לערבית.

קכחסימן קכח - דין למה אין מתפללין בשבת שמונה עשרה והטועה ומתחיל של חול.

קכטסימן קכט - דין תפלת מוצאי שבת וסדר ויהי נועם ומהו במלאכה קודם תפלה.

קלסימן קל - דין הבדלה על הכוס ושצריך אדם להסדיר שלחנו במוצאי שבת.

קלאהערוגה השלישית סדר ברכות סימן קלא - דין מצות נטילת ידים ושצריך ליזהר בהן.

קלבסימן קלב - דין מים הראוים לנטילת ידים.

קלגסימן קלג - דין כלים שנוטלין מהן לידים.

קלדסימן קלד - דין דברים שחוצצין בנטילת ידים.

קלהסימן קלה - דין מי שאין לו מים מהו לכרוך ידיו במפה או בבתי ידים והנוטל ידיו ולא נתכוין לסעודה או מי שנטל ידיו לסעודה והפליג שעה אחת, ותכף לנטילת ידים ברכה.

קלוסימן קלו - דין סדר נטילת ידים וברכתה וממי ראוי לקבל מים לנטילת ידים.

קלזסימן קלז - דין ניגוב ידים ואוכל מחמת מאכיל אם צריך נטילת ידים.

קלחסימן קלח - דין מי שנטל ידיו ואינו יודע אם בירך על נטילת ידים אם לאו.

קלטסימן קלט - דין שנים או שלשה שאכלו להצטרף להמוציא או לברכת המזון בהסיבה או שלא בהסיבה ודין אם צריך הסיבה להצטרף עליו.

קמסימן קמ - דין למה נהגו לומר ברשות רבותי בהמוציא וסברי מוריי לברכת היין.

קמאסימן קמא - דין המוציא בעין יפה בעשר אצבעותיו ולמה נהגו לבצוע על המלח.

קמבסימן קמב - דין השה בין ברכת המוציא לטעימה ושלא להקדים לאכול פת אחרת עד שלא אכל הפת שבוצע להמוציא.

קמגסימן קמג - דין יין שבתוך המזון לברך אחד לכולן או כל אחד ואחד לעצמו. והשותה מים או שאר משקין בסעודה אם טעונין ברכה או אם הפת פוטרתן והשורה פתו ביין אם צריך לברך על היין או הפת פוטרו.

קמדסימן קמד - דין שנוי יין שמברכין עליו הטוב והמטיב ואין מברכין על שנוי פת ואם הביאו לפניו יין ישן ויין חדש כיצד מברך.

קמהסימן קמה - דין היין שמברכין עליו בורא פרי הגפן חדש או ישן קונדיטין או מבושל.

קמוסימן קמו - דין הנזהר מפת של א"י מהו לוכל תבשיל בקערה עם מי שאינו נזהר.

קמזסימן קמז - דין דברים הבאים בתוך הסעודה או לאחר סעודה מהו הן בברכה.

קמחסימן קמח - דין יין שבתוך הסעודה אם טעון ברכה לאחריו - או אם נפטר בברכת המזון.

קמטסימן קמט - דין מים ומלח שלאחר סעודה ומים אחרונים ומה הם בברכה.

קנסימן קנ - דין שנים ושלשה לברכת הזימון ואם גמרו שנים סעודתן וצריכין לברך עד שלא גמר השלישי סעודתו להצטרף לזימון עמהם.

קנאסימן קנא - דין מי שנזהר מפת של גוים להצטרף לברכת הזימון עם מי שאינו נזהר.

קנבסימן קנב - דין אותם שאכלו ירק להצטרף לזימון עם אותן שאכלו דגן.

קנגסימן קנג - דין קטן מהו להצטרף לזימון.

קנדסימן קנד - דין שיעור אכילת פת שטעונה ברכת המזון.

קנהסימן קנה - דין למה נהגו לסלק הפת וסכין מעל השלחן בשעת ברכת המזון.

קנוסימן קנו - דין ברכת המזון עם טעונה כוס, ושאין משיחין על כוס של ברכה ועשרה דברים נאמרו בכוס של ברכת המזון ושצריך כל אחד ללחוש ברכת המזון עם המברך.

קנזסימן קנז - דין סדר ברכת המזון.

קנחסימן קנח - דין כוס של ברכת המזון לברך עליו לפניו ולאחריו וברכה אחת מעין שלש אם טעונה כוס אם לאו.

קנטסימן קנט - דין חמשת המינין בברכה לפניהם ולאחריהם.

קססימן קס - דין פירות האילן בברכה לפניהם ולאחריהם.

קסאסימן קסא - דין מי שיש לו לברך ברכה אחת מעין שלש על מיני מזונות ועל פירות האילן ועל היין אם יכול לפוטרן בברכה אחת או מברך עליהן על כל אחד ואחד בפני עצמו ודין פירות אם יש להן זימון.

קסבסימן קסב - דין פירות האדמה בברכה כגון ירק וקטנית והדומה להן ותערובת קמח וקטנית או שאר ירקות איזהו עיקר לברכה וכן תערובת זנגביל בדבש או זנגביל לח בפני עצמו וכמהין ופטריות.

קסגסימן קסג - דין דברים שאין גדוליהן מן הארץ ואין להם שורש בארץ מה מברכין עליהן או דברים שגדוליהן מן הארץ והוא אוכל אותן שלא כדרך אכילתן או אוכל מהן מה שאין דרכו לאכול כגון קנוקנות ועלין.

קסדסימן קסד - דין ברכות שמברכין על הריח.

קסהסימן קסה - דין ברכות בפתיחתן וחתימתן והמברך על היין וסבור לברך על השכר והדומה להן.

קסוסימן קסו - דין המברך על הדבר כסבור לאכלו ונפל מידו. ושאסור לברך ברכה שאינה צריכה כשם שאסור ליהנות מן העולם בלא ברכה.

קסזהערוגה הרביעית ענין ראש חודש סימן קסז - דין ברכת לבנה.

קסחסימן קסח - דין ראש חדש למה קובעין אותו שני ימים.

קסטסימן קסט - דין למה נהגו הנשים שלא לעשות מלאכה בראש חדש.

קעסימן קע - דין הכרזת החזן ראש חודש בליל הכנסתו למה נהגו כן.

קעאסימן קעא - דין שצריך להזכיר של ר"ח בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.

קעבסימן קעב - דין קריאת הלל בראש חדש.

קעגסימן קעג - דין הלל שאין קורין אותו אלא בתפלת שחרית.

קעדסימן קעד - דין היחיד בקריאת הלל בר"ח וימים שגומרין בהם את ההלל.

קעהסימן קעה - דין ר"ח בנפילת אפים ובקריאת התורה.

קעוסימן קעו - דין תפילת מוסף של ר"ח ופירושה.

קעזסימן קעז - דין הטועה בתפלת מנחה ולא הזכיר של ראש חדש.

קעחסימן קעח - דין שבת ור"ח מה להזכיר של שבת ביעלה ויבוא בעבודה.

קעטסימן קעט - דין שבת וראש חודש בקריאת ההפטרה וראש חודש אחר שבת שמקדימין ומפטירין מחר חדש.

קפסימן קפ - דין תפלת מוסף של שבת ור"ח.

קפאסימן קפא - דין צדקתך צדק לאומרו בשבת ור"ח או כשחל ר"ח באחד בשבת.

קפבסימן קפב - דין שצריך להזכיר של ר"ח בברכת המזון ומי שטעה ולא הזכיר.

קפגסימן קפג - דין שאסור לספוד על המת בר"ח.

קפדהערוגה החמישית ענין חנוכה סימן קפד - דין מהו לעשות מלאכה בחנוכה.

קפהסימן קפה - דין הלכות נר חנוכה והדלקתה וברכותיה.

קפוסימן קפו - דין מי שלא הדליק נר חנוכה באחת מן הלילות אם יש לה תשלומין וכן מי שלא הדליק בליל ראשון אם מברך מכאן ואילך שהחיינו.

קפזסימן קפז - דין שצריך להזכיר של חנוכה בתפלה ומי שטעה ולא הזכיר.

קפחסימן קפח - דין קריאת ההלל בחנוכה.

קפטסימן קפט - דין נפילת אפים וקריאת התורה בחנוכה.

קצסימן קצ - דין ר"ח וחנוכה בקריאת התורה ודין שבת וחנוכה או שבת ור"ח וחנוכה בין בקריאת התורה בין בהפטרה.

קצאסימן קצא - דין שצריך להזכיר של חנוכה בברכת המזון ומה להתענות בחנוכה.

קצבסימן קצב - דין הספד וצדוק הדין והבריית אבלים בחנוכה.

קצגהערוגה הששית ענין פורים סימן קצג - דין סדר ארבעה ערכים בקריאת פרשיות והפסקותיהן.

קצדסימן קצד - דין תענית של ערב פורים ונפילת אפים במנחת התענית.

קצהסימן קצה - דין הימים שהמגילה נקראת בהן.

קצוסימן קצו - דין כתיבת המגילה בקלף או בגויל.

קצזסימן קצז - דין סממני כתיבת (המגילה) הכתיבה.

קצחסימן קצח - דין מצות סדר קריאתה וברכותיה.

קצטסימן קצט - דין פורים שחל במוצאי שבת לומר ויהי נועם.

רסימן ר - דין סדר תפלת וקריאת התורה בפורים.

ראסימן רא - דין מצות סעודת פורים.

רבסימן רב - דין מגביית מעות פורים.

רגסימן רג - דין הספד ותענית בי"ד ובט"ו באדר ראשון ובשני ודין אבילות והבריית אבלים בפורים.

רדסימן רד - דין מלאכה בפורים.

רההערוגה השביעית סדר הפסח סימן רה - דין שבת שלפני הפסח למה קורין אותו שבת הגדול.

רוסימן רו - דין בעור חמץ וברכתו ובטולו.

רזסימן רז - דין הגעלת כלים וטהרתן.

רחסימן רח - דין ערב הפסח באכילת מצה וחמץ ובכורות שמתענין ערב הפסח.

רטסימן רט - דין ערב פסח בעשיית מלאכה.

ריסימן רי - דין שמור חטים וקמח לשם מצה.

ריאסימן ריא - דין מים שלשין בהם את המצות ומי ראוי ללוש אותן וסדר לישתן.

ריבסימן ריב - דין שיעור חלה ואם ראויה אשה אחת ללוש יותר משיעור חלה.

ריגסימן ריג - דין מצות אם מותר ללוש אותן מלפני ערב הפסח בעוד שהחמץ קיים.

רידסימן ריד - דין מצות הראויות לשמורים לצאת בהן ידי חובה ומהו ללוש מצה בתבלין ומי פירות ובדבש ובביצים או בשאר משקין.

רטוסימן רטו - דין שריית מורסן לבהמה חיה ועוף.

רטזסימן רטז - דין א"י הנכנס ברשותו של ישראל וחמץ בידו או שנפל חמץ מגגו של א"י לגגו של ישראל. וישראל וא"י שיש להם תנור בשותפות והא"י אופה בו חמץ בפסח. ואם רשאי ישראל לומר לא"י קנה לך חמץ שמא אצטרך ואקח ממך אחר הפסח. ודין חמץ הבא דורון לישראל ביום אחרון של פסח, וישראל שלוה חמץ מחבירו לפני הפסח מהו לפרעו אחר הפסח.

ריזסימן ריז - דין שיעור איסורו של חמץ בין בזמנו בין שלא בזמנו. בין במינו ובין של במינו, וחטה הנמצאת בתרנגולת או בתבשיל.

ריחסימן ריח - דין מצות ההגדה וקריאתה ושתיית ארבעה כוסות וסדר הסיבתן ואכילת מרור ומצה ושאר ירקות וקריאת ההלל וכל הסדר לשני לילות הראשונים של פסח בין לעצמו ובין לאחרים.

ריטסימן ריט - דין סדר תפלה וקריאת התורה וסדר ההפטרת של כל ימי הפסח.

רכהלכות חולו של מועד סימן רכ - דין חולו של מועד לכבדו באכילה ושתיה.

רכאסימן רכא - דין מלאכות המותרות בחולו של מועד.

רכבסימן רכב - דין פרגמטיא בחולו של מועד ומהו לקבל מלאכה לעשותו אחר המועד.

רכגסימן רכג - דין בהמה ליטול צפרניה במועד ולקבוע לה ניגרי ברזל ברגליה.

רכדסימן רכד - דין פינוי בית לבית ולהביא כלים מבית האומן במועד.

רכהסימן רכה - דין דברים המותרין לכתבן בחולו של מועד.

רכוסימן רכו - דין ציצית לטוותו במועד.

רכזסימן רכז - דין תפירת בגדים וסירוג מטות במועד.

רכחסימן רכח - דין כיבוס בגדים בחולו של מועד.

רכטסימן רכט - דין הקזה ורפואה ורחיצת חמין וחפיפת הראש במועד.

רלסימן רל - דין גילוח שיער בחולו של מועד.

רלאסימן רלא - דין נטילת צפרנים בחולו של מועד.

רלבסימן רלב - דין אם מותר לכנוס אשה במועד.

רלגסימן רלג - דין חפירת כוכין וקברות בחולו של מועד.

רלדסימן רלד - דין מצות ספירת העומר וברכותיה.

רלהסימן רלה - דין הנשים שנהגו שלא לעשות מלאכה בלילות בין פסח לעצרת כל הלילות של ספירת העומר.

רלוהערוגה השמינית סדר העצרת סימן רלו - דין חג שבועות למה תלה הכתוב קביעתי' בספירה.

רלזסימן רלז - דין קידוש על הכוס וברכת זמן בין בליל ראשון בין בליל שני.

רלחסימן רלח - דין יום טוב לבצוע על שתי ככרות.

רלטסימן רלט - דין סדר היום בתפלה ובהלל וקריאת התורה והפטרה ומה שנוהגין לפסוק נדבתן לשלש פעמים.

רמהלכות ימים טובים סימן רמ - דין ימים טובים לכבדן באכילה ושתיה וכסות נקיה.

רמאסימן רמא - דין מלאכה האסורה ביום טוב.

רמבסימן רמב - דין עירוב והוצאה ליום טוב והדלקת נרות בבתי כנסיות.

רמגסימן רמג - דין רחיצה בחמין ביו"ט וטלטול עצי בשמים ותקונן להריח בהן.

רמדסימן רמד - דין אוכלי בהמה לתקנן ולזמן א"י בסעודה ביום טוב.

רמהסימן רמה - דין איסור הכנה מיו"ט לחבירו וכל שכן מיו"ט לחול, ובהמה מסוכנת מהו לשוחטה ביו"ט.

רמוסימן רמו - דין הכנה מיו"ט לשבת ע"י עירובי תבשילין.

רמזסימן רמז - דין מחובר שנתלש וחיה ועוף ודגים שניצודו ביו"ט ושבת ויו"ט הסמוכים זה לזה.

רמחסימן רמח - דין מוקצה ונולד ביו"ט בין לבו ביום בין ליום טוב שני וכן מחובר שנתלש בראשון וביצה שנולדה בראשון מה הן בשני.

רמטסימן רמט - דין ביקוע עצים ביום טוב ועצים המותרין להסיקן ביום טוב.

רנסימן רנ - דין ברירת פירות וקטניות והרקדת קמח.

רנאסימן רנא - דין השחזת סכין ביו"ט והשוחט אם מותר להראות סכינו לחכם.

רנבסימן רנב - דין כיסוי דם חיה ועוף ביו"ט ובהמה שיש בה חלק לא"י מהו לשוחטה ביו"ט והשוחט בהמה בשדה באיזו ענין הותרה לו הבאתה לביתו ובכור שנפל לבור מהו להעלותו ביו"ט.

רנגסימן רנג - דין אם מותר למרוט הנוצה שעל בית השחיטה ביו"ט והפשטת בהמה ונתינת עור לפני הדריסה ומליחת חלבים.

רנדסימן רנד - דין היאך נמנין על הבהמה לשוחטה כדי לחלקה ביניהם והבא ליטול בשר מן הטבח ומהו לשקול בשר ביו"ט בכף מאזנים או ביד והוא הדין לשאר אוכלין ומהו לילך אצל החנוני ליטול ממנו יין או שאר אוכלין.

רנהסימן רנה - דין מליחת בשר ביו"ט ומליגת הראש והרגלים.

רנוסימן רנו - דין מהו לדוך תבלין ולשחוק מלח ביו"ט.

רנזסימן רנז - דין פירות שירדו עליהן גשמים לטלטלן מגגו אל גג או לכסותן בכלים מפני הדלף.

רנחסימן רנח - דין בהמה וכלים כרגלי הבעלים או כרגלי הרועה ורגלי השואל ומה לקרד או לקרצף הבהמה ביו"ט.

רנטסימן רנט - דין מהו לכחול את העינים ביו"ט.

רססימן רס - דין מהו לעשות פתילה ביו"ט. ומהו לכבות את הנר מפני דבר אחר או לכבות את הבקעת שלא יתעשן הבית או את הקדרה.

רסאסימן רסא - דין חליבת בהמה ביו"ט.

רסבסימן רסב - דין חיוב שמחה ברגל ואפי' ביום שלאחר הרגל.

רסגהערוגה התשיעית סדר תענית סימן רסג - דין ארבע צומות.

רסדסימן רסד - דין אם מותר לכבס ולרחוץ מראש חדש אב עד התענית.

רסהסימן רסה - דין סעודת ערב תשעה באב בחול.

רסוסימן רסו - דין סעודת תשעה באב או ערב תשעה באב שחלו בשבת וכן שבת שחל בו תשעה באב מה הן בתשמיש המטה.

רסזסימן רסז - דין תפלת ליל ת"ב בין באמצע החול בין במוצאי שבת.

רסחסימן רסח - דין ת"ב שחל להיות במוצאי שבת לברך על הנר והבשמים.

רסטסימן רסט - דין רחיצת ידים שחרית וסדר תפלה וקריאת התורה והפטרה בין בשחרית בין במנחה.

רעסימן רע - דין הנחת תפילין וציצית בת"ב.

רעאסימן רעא - דין מילה שחלה בת"ב ויוה"כ ושאר תעניות.

רעבסימן רעב - דין הדברים הנאסרים בת"ב.

רעגסימן רעג - דין עוברות ומניקות מה הן בתענית ואם אומרים צדוק הדין על המת.

רעדסימן רעד - דין סעודת מוצאי תשעה באב.

רעהסימן רעה - דין קבלת תענית מבעוד יום.

רעוסימן רעו - דין עד מתי מותר לאכול ולשתות בליל התענית בכניסתו.

רעזסימן רעז - דין סדר תפלת תענית ולמה נהגו להתענות שני וחמישי.

רעחסימן רעח - דין שבת ויו"ט מה הם בתענית חלום ועשרים וארבע צומות מה הם בר"ח.

רעטסימן רעט - דין השרוי בתענית מהו לטעום את התבשיל.

רפסימן רפ - דין אגרא דתעניתא.

רפאהערוגה העשירית סדר ראש השנה סימן רפא - דין ר"ח אלול למה נהגו לתקוע בשופר.

רפבסימן רפב - דין סדר מעמדות מראש השנה עד יום הכפורים. שהן ימי תשובה ותעניות ומעשים טובים.

רפגסימן רפג - דין טבילה בערב ר"ה ומה שנהגו לשחוט תרנגול ודברים שהן לסימן טוב בר"ה.

רפדסימן רפד - דין מהו להתענות בראש השנה.

רפהסימן רפה - דין קידוש וסעודה בלילי ראש השנה.

רפוסימן רפו - דין סדר תפלת לילי ראש השנה.

רפזסימן רפז - דין סדר תפלת היום.

רפחסימן רפח - דין קריאת התורה והפטרה.

רפטסימן רפט - דין סדר תקיעות שתוקעין כשהן יושבין.

רצסימן רצ - דין סדר תפלת מוסף והלכותיה.

רצאסימן רצא - דין ש"ץ אם מוציא רבים ידי חובתן בברכות של ר"ה ויום הכיפורים.

רצבסימן רצב - דין מצות תקיעה בשופר של איל.

רצגסימן רצג - דין הכשר שופר והלכותיו.

רצדסימן רצד - דין שופר לדחות את השבת או לפקח עליו את הגל ביו"ט או להעביר עליו את התחום ולהורידו מן האילן או לחותכו ולתקנו.

רצהסימן רצה - דין מי ראוי להוציא רבים ידי חובתן בתקיעות ונשים ותינוקת אם רשאים הן לתקוע לעצמן או להתלמד.

רצוסימן רצו - דין קולות הכשרים בשופר.

רצזסימן רצז - דין כוונה אם מעכבת בתקיעות או אם אינה מעכבת.

רצחסימן רצח - דין שיעור התקיעות.

רצטסימן רצט - דין תקיעות אם שמען בסירוגין או משני בני אדם כאחד.

שסימן ש - דין מי שלא היה עמו שופר בשעת תפלה ואח"כ נזדמן לו.

שאסימן שא - דין שיעור התקיעות שעל סדר הברכות.

שבסימן שב - דין תקיעות שעל סדר הברכות אם טעונין ברכת תקיעה.

שגסימן שג - דין אם רשאין להפסיק ולשוח בין תקיעות הראשונות לתקיעות שעל סדר ברכות.

שדסימן שד - דין תקיעה במוספין ולא בשחרית.

שהסימן שה - דין ימים שבין ר"ה ויום הכיפורים להתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט וזכרנו לחיים ומי כמוך.

שוסימן שו - דין שבת שבין ר"ה ליוה"כ להתענות בין יחידים המתענין בימים האלה וקריאת פרשת האזינו.

שזערוגה אחד עשרה סדר יום הכפורים סימן שז - דין סעודת ערב יום הכיפורים.

שחסימן שח - דין הפסקת סעודת ערב יוה"כ מבעוד יום.

שטסימן שט - דין הטמנה לצורך מוצאי יוה"כ.

שיסימן שי - דין טבילה בערב יום הכיפורים וסדר וידוי בתפלת המנחה.

שיאסימן שיא - דין זמן לאמרו ביוה"כ ושבת ויום הכיפורים מהו בקידוש היום.

שיבסימן שיב - דין איסור אכילה ושתיה ביוה"כ.

שיגסימן שיג - דין רחיצה וסיכה.

שידסימן שיד - דין נעילת הסנדל.

שטוסימן שטו - דין תשמיש המטה.

שטזסימן שטז - דין איסור מלאכה ביום הכיפורים.

שיזסימן שיז - דין סדר תפלת ערבית והיתר נדרים בליל יום הכיפורים.

שיחסימן שיח - דין אם מותר לקרות בבית הכנסת ולומר סליחות ווידוים לאור הנר ואם רשאין להדליק נרות בבתיהן.

שיטסימן שיט - דין נטילת שחרית פניו וידיו וסדר תפלת שחרית.

שכסימן שכ - דין סדר קריאת התורה והפטרה ותפלת מוסף ותפלת מנחה ואם יש נשיאת כפים במנחה.

שכאסימן שכא - דין סדר תפלת נעילה.

שכבסימן שכב - דין סדר תפלת ערבית ותקיעה והבדלה במוצאי יום הכיפורים.

שכגסימן שכג - דין ימים שבין יום הכיפורים לחג הסוכות.

שכדערוגה שתים עשרה חג הסוכות סימן שכד - דין דברים הפסולין לסכך.

שכהסימן שכה - דין סיכוך בדבר המחובר לקרקע.

שכוסימן שכו - דין דברים הראוין לסכך בהן.

שכזסימן שכז - דין הכשר גובה סוכה.

שכחסימן שכח - דין שיעור אויר הפוסל בסוכה.

שכטסימן שכט - דין הכשר סוכה קטנה.

שלסימן של - דין הכשר הסכך מעובה או דק.

שלאסימן שלא - דין סוכה תחת סוכה או בתוך הבית ותקרה שאין עליה מעזיבה.

שלבסימן שלב - דין הישן בכילה בסוכה או שפירש סדין תחת הסכך או על הסכך.

שלגסימן שלג - דין העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה ובין האילנות.

שלדסימן שלד - דין סוכה העשויה כמין צריף או שסמכה לכרעי המטה.

שלהסימן שלה - דין דברים הראוין לדפנות.

שלוסימן שלו - דין שיעור דפנות.

שלזסימן שלז - דין סוכה שלא נעשו לשם חג כגון סוכות יוצרים וסוכות גנב"ך וסכות רקב"ש וסכה ישנה.

שלחסימן שלח - דין סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים.

שלטסימן שלט - דין עצי סוכה מהו ליהנות מהן כל שבעה.

שמסימן שמ - דין נויי סוכה מהו בהנאה כל שבעה.

שמאסימן שמא - דין מהו לצאת מסוכה לסוכה ולעשות סוכה בחול המועד.

שמבסימן שמב - דין מי הן החייבין ומי הן הפטורין מן הסוכה.

שמגסימן שמג - דין הנולד לו צער בסוכה אם רשאי לצאת ממנה.

שמדסימן שדמ - דין כלים הראוין להעלותן בסוכה ודין אכילת עראי חוץ לסוכה.

שמהסימן שמה - דין סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה.

שמוסימן שמו - דין סוכה בברכותיה.

שמזסימן שמז - דין סוכת השותפין וסוכת בתי כנסיות בברכה.

שמחסימן שמח - דין לולב הגזול בין שנגזל מישראל בין שנגזל מא"י.

שמטסימן שמט - דין לולב היבש.

שנסימן שנ - דין לולב של ע"ז איזה אסור ואיזה מותר.

שנאסימן שנא - דין הכשר לולב ופיסולו בקטימת עלין או בכל ענין אחר.

שנבסימן שנב - דין איזה אילן הנקרא עץ עבות.

שנגסימן שנג - דין הדס הגזול והיבש ואיזה נקרא עבות והכשירו ופיסולו.

שנדסימן שנד - דין עינבי ההדס אם מעכבין בו לפוסלו אם לאו.

שנהסימן שנה - דין הדס הקטום וכמה הדסים צריכין ללולב.

שנוסימן שנו - דין מצות ערבה שבלולב וברכותיה.

שנזסימן שנז - דין הדס וערבה לאוגדן עם הלולב.

שנחסימן שנח - דין שיעור אורך לולב והדס וערבה ואם רשאי להרבות בהדס וערבה ואם האתרוג בא עמהם באגודה.

שנטסימן שנט - דין פרי הנקרא עץ הדר.

שססימן שס - דין הכשר אתרוג ופסולו.

שסאסימן שסא - דין שיעורו של אתרוג.

שסבסימן שסב - דין ד' מינין הללו אם מעכבין זה את זה ומהו להריח בהן.

שסגסימן שסג - דין ארבעת המינין הללו שאין ניטלין בשבת.

שסדסימן שסד - דין לולב השאול או של שותפין.

שסהסימן שסה - דין לולב בימין ואתרוג בשמאל ומצות נטילתן דרך גדילתן.

שסוסימן שסו - דין זמן נטילת לולב וסדר ברכתו.

שסזסימן שסז - דין מצות נענועו של לולב בשעת הברכה וקריאת ההלל וסדר נענוע.

שסחסימן שסח - דין לולב מהו לטלטלו ביום טוב לאחר שיצא בו.

שסטסימן שסט - דין מצות ערבה בשביעי של חג הוא יום הושענא רבא.

שעסימן שע - דין ארבעה מינין הללו מהו בהנאה יום שביעי לאחר שנעשה מצותן.

שעאסימן שעא - דין סדר תפלה וקריאת התורה והפטרת לשבעת ימי הרגל.

שעבסימן שעב - דין שמיני עצרת לקידוש ותפלה וקריאת התורה והפטרה.

שעגנשלם סימני הלכותיהן ומניינם שלש מאות ושבעים ושנים וסימנם שב"ע השבלים הטובות: