מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ג; שתי סבות 25
אהד' עבודות בקרבנות: שחיטה, קבלה, הולכה וזריקה, או במנחות: קמיצה, קבלה, הולכה והקטרה, לכאורה כולן נחשבות גורמות להיתר האכילה וההרצאה, ולפ"ז יש לנו ציור גם של ד' סבות שכולן הן סבות בחיוב.
באכן, באמת לכל אחת מהן יש תפקיד מיוחד: "שחיטה לאו עבודה היא", וכפי שפרשו בתוס' זבחים (י"ד ע"ב) "לפי ששוה בחולין ובקדשים א"כ לאו מטעם עבודה צוה המקום שחיטה", ואע"פ שיש הרבה פרטים המעכבים בשחיטת קדשים מה שאין זה בשחיטת חולין, וגם אמרינן במנחות (ט"ז ע"ב): "מי סברת דם בצואר הבהמה מקדש, דם סכין מקדש והבא לקדש כבא להתיר דמי", אבל נראה, שכל אלו הם בדרך אגב, ובעיקרה - השחיטה היא סבה להיתר הבשר כמו בחולין, הקבלה היא סבה לקדושת הדם, באופן שהסבה העיקרית להרצאה היא - הזריקה.
גונשאר לנו לחקור רק בתפקיד ההולכה, ובאמת אנו מוצאים בזה מחלוקת ר"ש ורבנן בזבחים (י"ג ע"א): "שהזבח נפסל בארבעה דברים בשחיטה ובקבול ובהלוך ובזריקה, ר"ש מכשיר בהילוך שהיה אומר, אי אפשר שלא בשחיטה ושלא בקבלה ושלא בזריקה, אבל אפשר בלא הילוך שוחט בצד המזבח וזורק", ואני ביארתי, שאין הכוונה שאפשר בלי הילוך כלל, שהרי שם בגמ' (י"ד ע"ב וט"ו א') מחלוקת אי הולכה שלא ברגל שמיה הולכה או לא, ואם שוחט בצד המזבח וזורק, הלא ממ"נ למדס"ל הולכה שלא ברגל ל"ש הולכה, אם נשחט בצד המזבח ממש יצטרך לחזור מעט לאחוריו, ואם אנו סוברים דהולכה שלא ברגל שמה הולכה, הרי זו גופה הולכה, אבל עכ"פ בלי הולכה כלל אי אפשר, אלא דהמחלוקת היא בזה, אם שתיהן, גם הקבלה וגם ההולכה, הן סבות גורמות בשביל קדושת הדם, או דהסבה הגורמת היא רק הקבלה וההולכה באה בתור הכשר לסבה.
דבאופן, שגם בעבודת הקרבנות נמי יש לנו הציור של שתי סבות ונכנס ג"כ לאופני החקירות בגדר דשתי סבות בכלל.
הואמנם, מלבד הד' עבודות יש עוד עבודה חמישית, הקטרת האימורין, שכל זמן שישנם האימורים בעולם אסור לאכול הבשר, אבל שם אין שום ספק דאין ההקטרה סבה בחיוב להתרת הבשר, אלא אי-ההקטרה סבה שלילית לעכב את האכילה, מאחרי דאם נאבדו האימורין מותר הבשר, וז"ש חכמים לר' אלעזר דלמד דגם אשם שלא לשמו נאכל, משום שנאמר הוא, והשיבו "אבל אשם לא קאמר בו הוא אלא לאחר הקטרת אימורין, והוא עצמו אם לא הוקטרו אימורין כשר" (זבחים י' ע"ב), אז שייך פסול שלא לשמו רק בעבודות המתירות בחיוב, אבל כיון דאם נאבדו האימורים מותר, הרי ש"מ דאין ההקטרה סבה מתרת בחיוב אלא בשלילה, כנ"ל.