מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו 20
אועי' בריטב"א קדושין (ע"ז ע"ב) הנ"ל שמביא בשם הראב"ד "דלעולם קדים איסור נבלה לאיסור יוהכ"פ שאין דנין בענין זה בחתיכה זו עצמה, אלא בחתיכה כיוצא בה, והאי גברא משעה שנעשה גדול קודם יוהכ"פ מתחייב באיסור נבלה, דאף ע"ג דעדיין לא נתנבלה בהמה זו, הא איכא כמה נבלות דמיתסר בהו, ולא חל עליו איסור יוהכ"פ עד עכשיו, שהרי לא היה שם יוהכ"פ בעולם משנעשה גדול עד עכשיו".
בוהריטב"א מאריך לסתור את השיטה הנ"ל מצד שני דברים, א) שלא מצינו רק שאין איסור חל על איסור, אבל מעולם לא מצינו שאיסור ידחה איסור, וכאן, לפני הנ"ל, הלא איסור נבילה, הבא אחרי כך, דוחה את איסור יוהכ"פ הקודם? ב) מחמותו ונעשית אשת איש שנדון בחמותו בשריפה ואינו נידון באשת איש בחנק, והלא גם שם אם נביט על הכלל ולא על הפרט נמי היה עלינו להגיד "שמשעה שנעשה גדול חייל עליו איסור אשת איש גבי נשים נשואות דעלמא, ואיסור חמותו לא חייל עליה עד שנעשית חמותו?"
גוהנה הקושיא הראשונה מובן שלפי דברינו אין זו קושיא, כי כאמור, איסור יוהכ"פ מתהוה בכל רגע ורגע בתור סבה חדשה לאיסור, ואם בינתיים נתנבלה הבהמה אין בזה משום איסור דוחה איסור, אלא שוב אין איסור - יוהכ"פ המתחדש בכל רגע - חל - על איסור נבלה.
דוגם הקושיא השניה מחמותו ונעשית אשת איש נמי יש לישב, כי הנה ביסודו של שיטת הראב"ד הנ"ל הוא דאנו מביטים על הקדימה בכח ולא על הקדימה בפועל, כי אע"פ כשנתנבלה ביוהכ"פ הנה בפועל איסור יוהכ"פ קדים, אבל בכח איסור נבלה קדים, מפני שאף טרם שבאה נבלה זו לידו הנה בדרך כלל יש כמה נבלות, ועלינו להסביר עוד, דלכאורה הלא אפשר להגיד ככה גם בנוגע ליוהכ"פ, שאף טרם שבא יוה"כ בפועל הנה ס"ס בכח יש האיסור של יוהכ"פ עליו? אכן באמת יש הבדל בין הדבר התלוי בפעולה ובין הדבר התלוי בזמן, שדבר התלוי בפעולה הנה אף טרם שנעשית הפעולה, אם היא איננה בפועל אבל אפשר להגדירה בתור עומדת בכח, לא כן דבר התלוי בזמן, הנה טרם שבא הזמן אין בזה אפילו המושג של בכח, זאת אומרת, שלא שייך להגיד על הזמן שטרם שבא הזמן בפועל הוא זמן בכח.
הודבר זה אנו למדים מדרך הקודש אשר להרמב"ם במשפטי התנאים, שמצד אחד הוא פוסק (בפ"ח מהל' גרושין הלכה כ"ב) ש"אם אמר לה הרי את מגורשת מעכשיו או מהיום על תנאי כך וכך - וכו' - ויש לה להנשא לכתחילה, אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי ואין חוששין שמא לא יתקיים הואיל והיה התנאי במעכשיו או בעל מנת", שמזה אנו רואים שלא בעינן קיום התנאי בפועל, אלא שדי אפילו קיום בכח, אבל מאידך גיסא ספק בהאומר "הרי זה גיטך שמעכשיו אם לא באתי מכאן עד י"ב חודש ומת בתוך י"ב חודש דאסורה להנשא עד י"ב חודש" (בפ"ט מהל' גירושין הלכה י"א), וידוע הסבר המ"מ בזה שהוא, מפני שס"ס אין קיום התנאי בפועל אע"פ שיש ידיעה ברורה שהתנאי מוכרח להתקיים, ולכאורה הרי יש בזה סתירה, דהא הוא בעצמו סובר דדי גם בקיום התנאי בכח? אבל זהו ההבדל דרק בפעולה אף טרם שיצאה אל הפועל היא בבחינת בכח, אבל על זמן, אי אפשר להגיד שטרם שבא הזמן בפועל ישנו בכח, וכאן שקיום התנאי הוא בהזמן, שלילת הביאה במשך י"ב חודש, הנה לפני הזמן אין אפילו הבכח.
ווזהו גם הסבר הראב"ד בההבדל שבין איסור נבלה, שהאיסור ישנו בכח תיכף כשנעשה גדול, ובין איסור יוהכ"פ, שכל האיסור הוא בזמן, שלפני יוהכ"פ איננו אפילו בכח.
זועפי"ז מובן מאליו, שאין קושיא מחמותו ונעשית אשת איש, שגם איסור של חמותו בודאי ישנו בכח ג"כ תיכף כשנעשה גדול.