מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו 21
אובעיקר קושית התוס' על רש"י הנ"ל יש לישב עוד עפ"י דברי התוס' רי"ד בקדושין (נ' ע"ב) ד"ה "כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו", שכתב ראיתי מקשים בזה הרי האיסורים דאמרינן דאין אחע"א ואיתא בבת אחת דבאיסור בב"א חייב שתים?
בומתרץ דהכלל, כל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו, לא שייך רק היכי דאיכא למימר שבטל הכלל ולא יחול בכלל, כמו במקדש שתי אחיות, שיש לבטל הקדושין והוי כאלו לא קידש כלל, אבל באיסור הבא מאליו, שאי אפשר לדחותו מכל וכל לשויה היתר גמור, כגון בא"א ואשת אח דחייב שתים דהי מינייהו מפקית, וא"ת, כל שאינו בזא"ז - וכו' - א"כ לא יחול אחד מהם ויהיה פטור אלו הם דברים בדותים.
גועפ"י זה יוצא דבר חדש, שאם יחולו שני איסורים בבת אחת, שאיסור אחד בכחו לחול על השני ואין בכח השני לחול על הראשון, שאז אפילו כשבאים בבת אחת חל רק זה האחד שיש בכחו לחול על השני, למשל איסור נבלה ויוהכ"פ, שכאמור, איסור נבלה חל על איסור יוהכ"פ, מפני שזהו בכלל איסור גופו גרם לו, ואיסור יוהכ"פ לא חל על איסור נבלה, אז אפילו כשבאים שני האיסורים ביחד חל רק איסור נבלה לבד, דכאן כבר לא שייך להגיד הי מינייהו מפקית כמובן, וממילא איסור נבלה שיש גם בזה אחרי זה, ישנו גם בבת אחת, אבל איסור יוהכ"פ שאינו בזה אחרי זה ממילא אינו גם כן בבת אחת. (אחרי כך מצאתי בס' "ברוך טעם" שכתב ג"כ כעין זה).