מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ה; שתי סבות המתנגדות זו לזו 25
אב) ובזה מובנת קושית הגמ' על שטר שחרור בעבד היכי משכחת לה מאחרי דיד עבד כיד רבו, ואנו זקוקים לגדר של גיטו וידו באים כאחת, כמבואר בגיטין (ע"ז ב') ועוד, ולכאורה, לפי אלה הסוברים דיד עבד כיד רבו היא, דמקודם נעשה הדבר של העבד, אלא שאחרי כך יועתק הדבר מרשות העבד לרשות הרב. ובשטר שחרור כיון דנעשה לרגע של העבד הרי הוא יוצא לחירות ותו לא שייך לומר יד עבד כיד רבו?
באכן, כאן הוא אותו הגדר שהסבות המתנגדות זו לזו באים בבת אחת, שאז לא בא הדבר לידי חלות כלל כמו שאמר שמואל "אינה מכורה כל עיקר", ועד כאן לא אמרו שהרב זוכה מהעבד, אלא כשאחר היה הנותן את המתנה, אבל אם הרב בעצמו הוא הנותן הנה יש כאן שתי סבות המתנגדות זו לזו בבת אחת ובמעשה אחד, כי הנתינה היא הסבה לזכות עבד, ומאידך גיסא היא סבה לזכות הרב, ובאופן שכזה נשאר הדבר, כאמור, בלי חלות כלל, ובשביל כך מקשינן היטב, שלא יועיל כלום השטר שחרור.
גואמנם בדוגמא זו יש ציור נוסף על הדוגמא הקודמת, ששם גם אם שתי הסבות היו מביאות את המסובבים שלהן, ג"כ היתה אחת מהן מבטלת את השניה, וכל הספק היה אם זה יהיה בתורת בטול, או בתורת הפקעה לגמרי, אבל כאן לו היה חל המסובב של סבה אחת הרי לא היה מקום כלל לסבה השניה, כלומר, כי לו היתה מועלת הנתינה של שטר השחרור שהעבד יזכה בזה אפילו לרגע, כבר לא שייך לומר שהרב יזכה בזה שוב מחדש, אלא, דכאמור, דבשתי סבות המתנגדות זו לזו נשאר הדבר בלי חלות אף לרגע.