מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ז; סבה ומסובב או יסוד ובנין 19
אוע"י כך נופלות כל הקושיות כמובן ממילא. ונפתח באחת הקושיות האחרונות, מדוע לא תועיל שאלה בהפקר, אכן הלא גם בנזירות ובהקדש אנו מוצאים באמת מחלוקת ב"ש וב"ה, אי יש שאלה בנזירות ובהקדש או לא, וב"ש סוברים באמת שאין שאלה בזה, אע"פ שהסבה היא בודאי בלא יחל דברו וע"ז נופל בודאי הגדר שאלה, אבל כיון דע"י כך סוף סוף התהוה קדושה או תואר קדושה סבירי להו לב"ש שע"ז כבר לא נופל המושג שאלה, וב"ה שסוברים דמועלת שאלה הוא משום שסוברים, שגם על מושג הקדש יש שאלה, אבל במושג ממוני, שבזה בודאי אין גדר שאלה לכן אין שום מ"ד שיסבור שבהפקר תועיל שאלה, וזהו כדוגמא שכתב הר"ן בנדרים (פ"ה ע"א) כשאסר בהנאה דנעשה הפקר לדעתו ובא אחד וזכה בו כשאינה מועלת שאלה, מפני שבקניני ממון אין הסוג שאלה, וה"נ.
בוכל שאר הקושיות אפילו למותר להשיב עליהן, כי כבר מובן מאליו התירוץ, וכמו שנזירות, למשל, נכנסת תחת סוג הקדש ויש ע"ז הגדרים של קדושה, אע"פ שהסבה העיקרית הוא ה"לא יחל דברו", כך ממילא נכנס הפקר תחת גדרי דיני ממונות, אע"פ שהסבה הראשית הוא הלא יחל.