מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר 16
אואת הדבר הזה אנו רואים גם בהכלל של ספיקא דאורייתא לחומרא ספיקא דרבנן לקולא, למשל, אמרינן "ספק משקין ליטמא טמא לטמא אחרים טהור" במשנה טהרות פרק ד' (משנה ט'), והמשנה בעצמה מפרשת את הדבר, "כיצד? טמא שפישט את רגליו לבין משקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא, היתה ככר טמאה בידו וזרקה לבין משקין טהורין ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טמא. לטמא טהור כיצד? היתה מקל בידו ובראשה משקין טמאין וזרקה לבין ככרות טהורין, ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור", ואנו רואים שהמשנה מבקשת ציורים מיוחדים גם על ליטמא טמא וגם על לטמא אחרים טהור, ומדוע אי אפשר היה לצייר את שני הדינים בציור אחד ולומר שהמשקין שנטמאו ע"י הספק, אם נגע בהם אדם או לא אם יגע בהם אחרי כך אוכל לא יטמאו מספק מפני שלטמא אחרים טהור? אם לא שבאופן שכזה שפיר יטמאו גם את אחרים, מפני שאין על המנוגע אחרי כך בהמשקין ספק עצמי, אלא רק מסתעף מהספק שיש על המשקין שיש בהם ספק אם נגע בהם הטמא, וכיון דס"ס נטמאו מספק, אז ממילא הם גם מטמאים אחרים.