מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר 22
אכאשר אמרנו בהתחלת המדה, הנה כשאנו רואים שמסבה אחת משתלשלים שני דברים, אז נופל הספק, אם שני הדברים המה שני מסובבים הבאים מסבה אחת, או שאחד מהם הוא עצם הדבר והשני זהו הסתעפות הדבר. ואמנם כשיש לאחד מהם קדימה בזמן, אז רואים תיכף מי מהם הוא בבחינת העצם ומי בבחינת ההסתעפות, אבל, כאמור לעיל, יש גם עצם והסתעפות הבאים בבת אחת, אך אז קשה להכריע אם זהו לא בכלל עצם והסתעפות אלא בכלל שני מסובבים.
בובזה אפשר להבין את המחלוקת בכתובות (י"ג ע"ב), "א"ר יוחנן, לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה, לדברי הפוסל בה פוסל בבתה, ור"א אמר, לדברי המכשיר בה פוסל בבתה, אמר רבה, מאי טעמא דר"א? בשלמא איהי אית לה חזקת כשרות בתה לית לה חזקת כשרות", כי הנה הביאה הפסולה מביאה לשתי תוצאות. א) פסול האם. ב) פסול הבת, וממילא נופל הספק, אם זהו בבחינת שני מסובבים הבאים מסבה אחת, או שפסול האם זהו עצם הדבר ופסול הבת זהו הסתעפות הדבר, שמכיון שהאם פסולה נמשך ממילא הפסול גם על הבת.
גוהמחלוקת כבר מובנת ממילא, דאם נימא כהצד הראשון, הנה זהו בכלל שני שבילין אחד טמא ואחד טהור כנ"ל, דאע"פ כשאנו אומרים ששניהם טהורים יש סתירה במציאות, בכ"ז לא איכפת לן אחרי דכל אחד מהם הוא מסובב בפני עצמו, או, כמו שאמרנו בבריה שהיא ספק צפרדע ספק שרץ שמי שנגע בה ברה"י נעשה טמא, ומי שנגע בה ברה"ר הוא טהור, ואין אנו מביטים ג"כ על הסתירה שבדבר, ואע"פ ששניהם באים מסבה אחת, אך ס"ס המה מסובבים שונים וכל אחד נשאר בדינו, ובשביל כך גם כאן אנו אומרים: "בשלמא איהי אית לה חזקת כשרות בתה לית לה חזקת כשרות", אבל אם נימא כהצד השני, הנה בהכרח ש"מאן דמכשיר בה מכשיר בבתה", ולא שייך לשאול "בשלמא איהי אית לה חזקת כשרות" - וכו' - שהרי בכה"ג בעצם והסתעפות אפילו היתה להבת חזקת מתנגדת לגמרי - ולא רק שלילת החזקת כשרות, ג"כ לא איכפת לן, כמו הציור באדם טמא מחמת חזקת טומאה, שגם הטהרות שנגע בהן נטמאו, אע"פ שלזה יש חזקת טהרה כנ"ל.