מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר 42
אובזה ביארתי את דברי הגמ' בקדושין (ס"ה ע"ב), שהטעם שבקדושין אפילו שניהם מודים אין חוששין לקדושין, ולא כמו בממון שהודאת בע"ד כמאה עדים דמי, אע"פ שכל המקום שבקדושין בעינן עדים הוא מפני שילפינן דבר דבר מממון, הוא משום "התם לא מחייב לאחריני, הכא מחייב לאחריני", שהרשב"א מתמה ע"ז הפלא ופלא "קשיא, מאי מחייבת איכא דמאי אית לה עלה ומאי שייכי בה דנימא שהיא חובה לה בהודאתה, אטו מי שהודה שמכר שדהו לחברו אינו נאמן ומי קרינן לה מחייב לאחריני?" ותירוצו שם דחוק מאד.
באכן, לפ"ז הדבר מבואר מאד, דכאמור, כו"ע מודים דהקנין והאיסור בדרך כלל שיש בקדושין הם מעצמות הדבר שיש בקדושין ושלא ניתן להתחלק, ובשביל כך קנין אישות בלי איסור אינו כלום, וזהו שאנו אומרים כנ"ל, "קדושי דראובן אהני קדושי דשמעון לא אהני", וזהו שאנו אומרים "כיון דמחייבי לאחריני", וממילא לא תהא האשה נאסרת לשום אדם אף כששניהם מודים בקדושין, ויהיה אפשר לדון רק על הקנין שבקדושין ולא על האיסור, וכיון שזה אי אפשר ממילא אין כאן קדושין כלל.