מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרונים

המידות לחקר ההלכה — ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר 43

אגם בקניני ממון יש צד חיובי וצד שלילי, הצד החיובי, כל הזכיות שיש בזה להבעלים, והצד השלילי, שלילת הדבר מכל האנשים האחרים, וגם בזה נופל ממילא הספק, אם שני הצדדים האלה המה מעצמות הדבר, שעצם המושג בעלות כולל שני הצדדים האלה יחד, כלומר, שגם הצד השלילי הנ"ל הוא אחד מזכיותיו של הבעלות שיש לו הזכות לשלול את קנינו מעל האנשים האחרים, או שעצם הבעלות זהו רק הצד החיובי הנ"ל, והצד השלילי מסתעף כבר ממילא בהיות כל זכות השתמשות בזה לאחרים פוגעת בזכיותיו של הבעלים.
בוככה, מובן מאליו, הוא הספק גם בהפקר, ששם יש להיפך צד שלילי וצד חיובי, הצד השלילי - הפקעת כל הזכיות מהבעלים, והצד החיובי - הזכות לכל העולם שיהיה כל הקודם בו זכה, והספק שמה הוא ג"כ, אם שני הצדדים הנ"ל הוא מעצם ההפקר, או שרק הצד השלילי זהו עצם ההפקר, והצד החיובי הנ"ל כבר בא ממילא, כי מכיון שהופקעו זכות הבעלות ממילא אין מי שיעכב בדבר שלא יזכה בזה מי שרוצה בכך.
גומובן, שהא בהא תליא, שאם עצם הבעלות כולל גם צד חיובי וגם צד שלילי, ממילא גם בעצם ההפקר יש גם צד חיובי וצד שלילי, אבל אם עצם הבעלות כולל רק צד חיובי והצד השלילי מסתעף ממילא, אז בהפקר הוא להיפך, שעצם הדבר הוא רק הצד השלילי והצד החיובי שבדבר מסתעף כבר ממילא.
דוברור, דהמחלוקת הידועה אם ע"י איסור הנאה נפקעה הבעלות לגמרי, שלא יהיה ביכלתו לעכב לשום איש שירצה לקחת, או לא, שזו תלויה בחקירתנו הנ"ל, שאם נימא כהצד הראשון, הנה נהי שע"י איסור הנאה נשללו ממנו כל הזכיות החיוביות שבבעלותו, אבל סוף סוף הצד השלילי שבבעלות, לשלול את הדבר מכל האנשים האחרים, זה לא נאסר בהנאה, וזה עומד בתקפו גם אחרי האיסור הנאה, אבל אם נימא כהצד השני, הנה, מובן מאליו, שלא יתכן שעצם הדבר - הזכיות החיוביות - יתבטל, והמסתעף מהדבר - הצד השלילי - יתקיים, וממילא, כיון שנאסר בהנאה אין שום עיכוב בדבר שכל אחד יקח את זה.