המידות לחקר ההלכה — ח; סבה ומסובב ועצם והסתעפות של הדבר 53
אהעבודות בקרבנות שמביאן לשתי תוצאות, אחת בשלילה, סילוק האיסור, כלומר, היתר אכילה, ואחת בחיוב, הכפרה, וגם שם הוא הספק אם שתיהן הן בכלל דבר, או שעצם הדבר הוא הכפרה והיתר אכילה מסתעף כבר ממילא.
בוהנה בזבחים (כ"ו ע"ב) מקשה הגמרא בפשיטות, "מי איכא זריקה דלא מכפרת ושריא בשר באכילה"? ומשמע לכאורה דעצם הדבר הוא הכפרה והיתר אכילה זהו בבחינת המסתעף ממילא, וע"כ, כמובן, אי אפשר שהעיקר דבר חסר והמסתעף יצא.
גאך מצד השני הלא הלכה פסוקה, "כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים, אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה", ואנו רואים ששניהם, גם היתר אכילה וגם הכפרה, המה בכלל דבר, ודבר שניתן להתחלק הוא.
דומהקושית הגמ' הנ"ל, "מי איכא זריקה דלא מכפרת ושריא בשר באכילה", אין ראיה, דכבר פירש שם רש"י "דהא איכפר לה בקמייתא", דהא קאי שם על הא דאמר "פסול בשר אבל בעלים נתכפרו", והקושיא היא שבאופן שכזה הדם עושה שיריים, וק"ו הדברים מהא דאמרינן במעילה (ה' ע"ב), דטמא עושה שיריים משום דמרצה לעבדות צבור, וכ"ש בנ"ד שמרצה לענין זה גופא לכפר על הבעלים.