מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — י; אמצעי ותכלית 5
אוהסברא נותנת, דבזה גופא הוא המחלוקת בין ר' יהודא וחכמים, אי אין ביעור חמץ אלא שריפה או אפילו מפרד וזורה לרוח, דאם נימא דהמצוה היא בהפעולה בתור תכלית, אז אי אפשר לקיים את המצוה רק ע"י פעולה מיוחדה, ולדעת ר' יהודא זו היא שריפה דוקא, אבל אם המצוה היא שלא יהיה לו חמץ, אז לא נפקא מינא לנו באיזה אופן הוא מביא לכך, ואז במפרד וזורה לרוח נמי יוצא ידי חובתו.
בוממילא לא קשה על הרמב"ם מהגמ' הנ"ל, דסוגית הגמרא קאי לר' יהודא שם, כמבואר להדיא, ולדידיה שפיר נחשב ללאו הניתק לעשה, משא"כ להרמב"ם דפסק בפ"ג מהל' חמץ ומצה (הלכה י"א) דהשבתתו בכל דבר, שפיר פסק דקנה חמץ בפסח דלוקה.