מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — י; אמצעי ותכלית 50
אאמנם ההבדל הזה לבד אינו מספיק כ"כ לכלול את כל הדינים של גרמי וגרמא, למשל, הדין של "זרק כלי מראש הגג והיו תחתיו כרים וכסתות ובא אחר וקדם וסלקו פטור" מצד גרמא, והתם בודאי ברי היזיקא ולא תלוי בדעת אחרים, והוא בא תיכף באופן שיש בזה לפי הגדרת הרמב"ן הנ"ל כל הסימנים של גרמי שהוא חייב?
בועלינו לעשות עוד הגדרה בזה, כי יש הבדל בין אמצעי חיובי ובין אמצעי שלילי, כל אלה האמצעים בפעולת ההיזק שאנו מחייבים מצד דינא דגרמי כולם המה אמצעים חיוביים בפעולת ההיזק, משא"כ בזרק כלי מראש הגג הנ"ל, שסילוק הכרים והכסתות, אם כי הוא אמצעי לפעולת ההיזק, אבל אינו אמצעי באופן חיובי, אלא באופן שלילי, עצם ההיזק בא מהשבירה, ובעצם השבירה לא תפס סילוק הכרים והכסתות שום מקום, אלא שבלי הסילוק היה כח נגדי למנוע את השבירה, וע"י הסילוק שלל את הכח הנגדי הזה.
גוהיוצא מזה שחייבים מדינא דגרמי רק על אמצעי חיובי ולא על אמצעי שלילי.
דועל ההבדל הזה כבר עמד אחד מהראשונים הרב המאירי והובא בשיטה מקובצת ב"ק (כ"ו ע"ב) שכתב "גדולי הפוסקים חייבו בזה את המסלק מכח דינא דגרמי, שהרי השורף שטרותיו של חברו חייב אף על פי שאין בו אלא גרמי, ולא נראה לי כן שאין זה דומה לשורף שטר, שהוא עושה מעשה המפסיד - וכו' - אבל בזו אינו עושה מעשה המפסיד, אלא שמסלק את המציל וכל שהוא כן אינו בכלל דינא דגרמי, אלא גרמא בנזקין לבד שהוא פטור".