מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — י; אמצעי ותכלית 59
אועי' בתוספתא פרק י"ב דשבת ובירושלמי פרק שמונה שרצים, הצד זבובים ויתושים ר' יהודא פוטר, וכל הטעם הוא כמו דמוכח בגמרא דידן הוא משום דאין במינו נצוד, ולכאורה גם כן איזה פטור הוא מה שאין במינו נצוד, ע"כ ג"כ משום דהוה מלאכה שאצל"ג ור' יהודא הלא מחייב בזה?
באלא ודאי ג"כ כנ"ל, דכאן כל המלאכה באה ממה שצריכה לגופה, ובלי זה אין כאן מלאכה כלל.
גועלינו להוסיף, דלא רק בנועל בית כנ"ל, דבלי הכוונה אין כאן מלאכת צידה כלל, אלא אף בעושה את הצידה בגוף החיה ממש, עכ"פ שאני מלאכת צידה מכל שאר המלאכות ואף ממלאכת הוצאה בכלל, דאף בהוצאה יש מעין תיקון בדבר, זהו השינוי מרשות לרשות, אבל בצידה בגוף החיה לא נשתנה כלל ואף שינוי רשות אין כאן, אלא כל המלאכה היא באה ע"י מחשבתו של אדם, שהחיה תהא נצודה, וממילא כשאין דרכו לצוד אין כלל מלאכה ואף ר"ש מודה.