מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יב; חיוב ושלילה 2
אומושכל ראשון הוא, שיותר קל לפעול פעולה שלילית מאשר לפעול פעולה חיובית. ויש הרבה דברים שהם משמשים לתוצאות שליליות אבל לא לתוצאות חיוביות.
באת המושכל הראשון הנ"ל אנו מוצאים בתורה גופה.
גכשאמרו אחי יוסף ליוסף: "הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחותינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדוניך" – וחז"ל אומרים על כך, "זהו אחד מעשרה קל וחומר שכתובים בתורה" (מדרש רבה בראשית צ"ב), הנה כל הקו"ח הזה מיוסד על יסוד המושכל הראשון הנ"ל: השבת אבדה זהו "עשה טוב" – הופעה חיובית; והזהירות מגנבה זהו "סור מרע" – הופעה שלילית, - ומי שעושה למען הצדק דברים חיוביים בודאי שיזהר עכ"פ באופן שלילי מלעשות דברים נגד הצדק.
דובאמת, כל הדין של משיב אבידה פטור, שנשתלשל אח"כ לכלל של "מיגו" מיוסד על המקרא הזה שבא אמנם לא בתור הלכה, אלא, כאמור, כמושכל ראשון.
הואגב אורחא: זהו ההבדל בין הקו"ח שאנו מוצאים בתורה שבכתב גופה ובין הקו"ח שבתורה שבעל-פה. הראשונים מיוסדים בעיקרם על המושכל הראשון: והאחרונים - על יסוד המקובל. כמו, למשל הקו"ח הנ"ל או הקו"ח של: "ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים" וקו"ח לשכינה, זהו מיוסד ג"כ על המושכל הראשון שכבוד שמים גדול מכבוד אב. והקו"ח שבתורה שבע"פ, דוגמת הקו"ח של ר' טרפון: ש"קרן בחצר הניזק משלם נזק שלם מקו"ח משן ורגל שפטור ברה"ר ומשלם נזק שלם בחצר הניזק, קרן שמשלם ברה"ר חצי נזק אינו דין שמשלם בדצר הניזק נזק שלם". או הקושיא "ותהא שן ורגל חייב ברה"ר מקו"ח: ומה קרן שברשות הניזק אינו משלם אלא חצי נזק – ברה"ר חייבת, שן ורגל שברשות הניזק משלם נזק שלם, אינו דין שברה"ר חייב" (ב"ק כ"ה ב'). כאן, על פי מושכל ראשון, אי אפשר להגיד שקרן יותר חמורה כמו שמלמד ר' טרפון או ששן ורגל יותר חמורות, כמו שאנו שואלים בזה, אלא עפ"י המקובל מהלכות אחרות אנו רוצים להניח שזהו קל וזהו חמור.
ווההבדל הוא בזה, שקו"ח המיוסד על מושכל ראשון אי אפשר שתהא לו פרכא, אבל קו"ח ממין השני אפשר הרבה פעמים למצוא איזו פרכא כל דהיא: אם אנו מוצאים בתורה איזה רמז נגד הקו"ח ממין שכזה, ואין זה בכלל "חדוש" שזהו נגד הסברא, אלא זהו רק בבחינת גלוי דעת שלא להשתמש במדת קו"ח בענין זה, כמו למשל, על הקושיא הנ"ל "שתהא שן ורגל חייבת ברה"ר", מתרצינן – "אמר קרא ובער בשדה אחר ולא ברה"ר". וככה ג"כ אין ההלכה כר' טרפון בקרן בחצר הניזק, שבאמת ג"כ אינו משלם אלא חצי נזק. והראשונים – הרי"ף והרא"ש – נתנו באמת טעם על זה, גם על מה דשן ורגל פטור ברה"ר וגם על מה שקרן אפילו בחצר הניזק אינו משלם אלא חצי נזק, - כי שן ורגל אורחייהו בהכי ברה"ר, ואין זה בכלל "ושמירתן עליך": וקרן, בין למ"ד פלגא נזקא ממונא ובין למ"ד פלגא נזקא קנסא, אין נמוק להבדיל בין רשות היחיד לבין רשות הרבים.