מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יב; חיוב ושלילה 19
אוככה היא הלכה פסוקה ש"גזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך", ויש שמעירים, הלא חמץ אסור בנאה, וכי אין זו הנאה במה שנפטר ע"י החמץ, כי לולי זה הרי היה צריך לשלם לו דמים? ואמנם בספר "עטרת זקנים" על אורח-חיים (ה' פסח סי' תמא) מביא בשם מהרי"ץ, שכל הדין שגזל חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך הוא דוקא בגוזל מישראל, מפני שאם לא יגיד לו הרי שלך לפניך אלא ישלם לו דמים עבור החמץ, הרי יהנה הנגזל מאיסור הנאה, אבל בגוזל מעכו"ם אין הכי נמי, שלא יכול לומר הרי שלך לפניך אלא הוא צריך לשלם לו דמים, כי להעכו"ם אין איסור להנות מאיסור הנאה: אבל כמובן שאלו רק דברי חדוד, ופשטות דברי המשנה משמע בין אם הנגזל ישראל או עכו"ם ותמיד יכול לומר הרי שלך לפניך – והדרא קושיא לדוכתא: הא נהנה מאיסורי הנאה:
באך גם בזה אנו רואים את ההבדל בין הנאה באופן חיובי ובין הנאה באופן שלילי, אם הוא מוכר איסוה"נ ומקבל כסף, הנה הכסף הוא תוצאה חיובית מאיסורי הנאה, אבל בגזל חמץ ואומר הרי שלך לפניך, הרי בעצם הדבר לא נהנה כלום מאיסורי הנאה אלא רק באופן שלילי, שאם לא היה לו החמץ בעין אז היה מוכרח לשלם דמים ובעקיפין הוא מרויח את הכסף הזה, והנאה באופן שכזה לא נאסרה.
גואעפ"י שאמרנו מקודם שממה שאנו אומרים בהנאת מלוה מקודשת שמע מינה, שבהנאה אין הבדל אם ההנאה היא באופן חיובי או באופן שלילי, ע"ז נשיב: אמנם גם הנאה באופן שלילי נחשבת הנאה, אבל אין זה נקרא הנאה מהדבר אלא הנאה בעלמא, וע"כ בקידושין שאין לנו הבדל מאיזה דבר היא מקבלת את ההנאה אלא שתקבל הנאה מהמקבל גם המקדש במלוה מקודשת, אבל באיסורי הנאה שהאיסור הוא רק כשנהנה מגוף הדבר של האיסור הנאה, הנה באופן שכזה אין זה נקרא נהנה מגוף הדבר.
דויוצא לנו מזה כלל הגיוני כדלקמן: שכל המשתלשל מדבר באופן חיובי – זהו כמו גוף הדבר. אבל אם זה משתלשל באופן שלילי – זה לא הוה כמו גוף הדבר.
הוגם את הכלל הזה שכל מה שבא באופן חיובי אנו תופסים מתוך עצמו אבל כל מה שבא באופן שלילי אי אפשר לתפוס זאת רק ע"י דבר אחר, כמו למשל אם מקבל כסף בעד איסורי הנאה, הנה אנו מבינים את ההנאה שבדבר מתוך עצמה, אבל בגזל ואומר הרי שלך לפניך אין ההנאה מותפשת רק על ידי דבר אחר, על ידי שלא יצטרך לשלם בעד הגזלה שגזל מזמן שלא היה כלל אסור בהנאה.
וודוק ותשכח, שכך הוא בכל הציורים הקודמים, שאם משביח קרקע של חברו שלא ברשות, הנה השבח מותפס מתוך עצמו, מתוך השדה גופא, אבל אם מבריח ארי מנכסי חברו אז אין הריוח של בעל השדה מותפס מתוך השדה גופא, אלא רק מתוך הארי שהיה יכול להפסיד, וכהאי גונא בכל הדוגמאות.