מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יב; חיוב ושלילה 61
אואמנם בשחיטת פסח על החמץ אנו כן משתמשים בהכלל הנ"ל כי ע"כ אנו צריכים למקרא מיוחד "דם זבחי" כמבואר בירושלמי פסחים פ' תמיד נשחט (הלכה ד) והובא בתוס' תמורה שם ובלי זה היה הפסח פסול, אבל מובן שמשם אין סתירה, כי בפסח שהוא בכלל הקרבנות השחיטה שפיר פועלת בחיוב, כי אע"פ ש"שחיטה לאו עבודה" אבל הלא הסכין מקדיש את הדם כמבואר במנחות (ט"ז ב') ושם שייך שפיר הכלל א"ע לא מהני.
בולהיפך מזה עוד ראיה, דמשמע בירושלמי דלולי המקרא היינו אומרים שפסול הפסח, אבל לא נגיד שע"י זה יהיה נבלה לגמרי, מפני שלטהר מידי נבלה יש בזה רק מושג שלילי לבד, כנ"ל, אלא כמו בכל הקרבנות שאם עושה השחיטה שלא כדין הקרבנות אז פסול, אבל לא הוה נבלה, כי הפסול איננו בעצם השחיטה מכיון שבכה"ג כשר בחולין, אלא הפסול הוא בהקדשת הדם שזהו דבר מיוחד רק בקדשים.