מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יג; שלילה והעדר 40
אובס' "אור שמח" מקשה על הא ד"שחט שליש והגרים שליש ושחט שליש הנ"ל, שפסקינן דכשירה, הלא כבר נפסקה הגרגרת ברובו דהויא נבילה מחיים, טרם ששחט השליש השני ואיך תוכשר בשחיטת השליש השני ואחרי שהופסל איך יחזור ויוכשר? ואין לומר ושט יוכיח, דנקובת הושט נבילה מחיים, ואפ"ה מהניא שחיטה לרובו וכן בבהמה כי שחיט הקנה קודם שחיטה ואח"כ הושט אע"ג דכבר נפסקה הגרגרת ברובו? דשאני התם, דהכשר שחיטה בכך ומההתחלה ועד הסוף זהו מעצם השחיטה, ואם אמנם כשלא גמר את השחיטה הויא נבלה הלא כל החסרון הוא מצד חסרון הגמר וממילא כשגמר אין כאן חסרון, אבל כאן שהתחיל בהגרמה שאינה מענין השחיטה כלל והפסול שנעשה לפני השליש האחרון הוא פסול שלא מחמת שחיטה איך יוכשר אחרי כך?
באבל לפ"ז אין כלל קושיה דגם ע"ז נאמר, דרך שחיטה בכך, דהא כאמור לרב יהודא אמר רב אין ההבדל בין שחיטה לנבילה בעצם הפסקת החיות, אלא מצד דבשחיטה דין השחיטה מתיר, וממילא כיון דס"ס יש כאן רובא בשחיטה כשירה, ואע"פ שכאמור לענין הטומאה אנו מביטים על פסיקת החיותא, אם בפעולת השחיטה או בפעולת ההתנבלות, אבל כאמור בכל מקום שהשחיטה מתרת באכילה, שוב אין אנו צריכים כלל שהשחיטה תטהר מידי נבילה דזה כבר בא ממילא.