מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יג; שלילה והעדר 53
אועל פי ההנחה הנ"ל שכל הענין של אין ברירה הוא שנשאר הצד של העדר הסבה, יש להביא אגב אורחא את המחלוקת של אביי ורבא ביאוש שלא מדעת אם הוה יאוש או לא בב"מ (כ"א ע"ב) שבשיטה מקובצת מביא את קושיות הראשונים מדוע אין המחלוקת הזו תלויה בהמחלוקת העתיקה אם יש ברירה או אין ברירה?
באך לפ"ז אפשר להגיד שאמנם שניהם סוברים כפי ההלכה שאין ברירה אך המחלוקת היא בזה מהו בזה הצד החיובי שבדבר שדרושה לו סבה ומהו כאן הצד השלילי שבא ע"י העדר הסבה. כי מצד אחד זהו ההבדל בין הפקר ליאוש, כאשר כבר ביארנו במק"א, שהפקר זהו מושג חיובי ויאוש הוא רק מושג שלילי, כלומר שלילת ההקפדה של הבעלים, אבל ס"ס היאוש צריך לחדש דבר שלא היה מקודם, כי ע"י היאוש תופקע הבעלות של הבעלים ויזכה בזה המוצא, ובזה היא המחלוקת, אם כאמור, אנו באים ע"י אין ברירה להעדר הקפדה והוי יאוש, או להעדר ההתחדשות ולא הוי יאוש.