מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ב; סבה והעדר הסבה 25
אפעולה אחת המשמשת בתור סבה למסובבים הפכים, זאת אומרת, שיש בה בפעולה זו שני אופנים, שבאופן האחד היא מביאה לתוצאה מעט, ובאופן השני היא מביאה לתוצאה הפוכה, אכן כשע"י איזה מקרה אינה יכולה הפעולה שנעשית, אמנם, באופן ידוע לשמש בתור סבה למסובב, שצריך להסתובב ממנה, אם תשמש אז בתור סבה למסובב ההפכי או לא, בזה אנו מוצאים מחלוקת הראשונים.
בלמשל, מחלוקת הרא"ה ושאר הראשונים בשוחט בהמת חברו לשם עכו"ם, שהראשון פסק ב"בדק הבית", שאע"פ שלא אסרה ע"י מעשה מפני שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, מ"מ באכילה אסורה "דלאו משום דאוסר דבר שאינו שלו, אלא משום דהאי גברא לא חזי ליה לשחיטה והוי ליה כנוחר, ובגמרא נמי אמרינן, דדוקא בישראל מומר הא בלא"ה אמרינן לצעורי קא מכוון לא מתסרא בהנאה, אבל באכילה אסורה דלא חזי לשחיטה כדאמרן", והטעם הוא כמו שהסביר הר"ן בפ"ב דחולין והט"ז ביו"ד (סי' ד' ס"ק ד') דהוא, משום דכיון דאמרינן אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ומסלקין את מעשה שחיטתו, הרי היא כמו שנשחטה מאליה, ואנן קי"ל נפלה סכין ושחטה פסולה דכתיב "וזבחת ואכלת", מה שאתה זובח אתה אוכל.
גויש לנו הציור הנ"ל בשלימותו, דהנה פעולת השחיטה משמשת לנו בתור סבה למסובבים הפוכים, גם להיתר, כששחט בסתם, וגם לאיסור הנאה כששחט לשם עכו"ם, ואם שחט בהמת חברו לשם עכו"ם, למדס"ל אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ואין בכח השחיטה לשמש בתור סבה לאיסור, הנה לפי שיטת הרא"ה אין בכחה כבר ג"כ לשמש בתור סבה להיתר, אלא נשאר ממילא הצד של העדר הסבה, שזהו איסור אכילה והיתר הנאה, מפני שלהיתר אכילה אנו צריכים את השחיטה בתור סבה ובהעדר סבה נשאר ממילא האיסור, ולהיפך, באיסור הנאה משמשת השחיטה לעכו"ם בתור סבה. כי מקודם הרי לא היה בזה איסור, אבל להיתר הנאה כבר אין אנו דרושים לסבה, אלא שהוא העדר הסבה, וכשנשאר הצד של העדר הסבה, ממילא הוא אסור באכילה ומותר בהנאה.
דוממילא הראשונים החולקים על הרא"ה המה סוברים, שכן אפשר לבטל את הסבה למסובב הרגיל שצריך להסתובב ממנה - שבנ"ד הוא האיסור הנאה ע"י השחיטה לעכו"ם - ולשמשה בתור סבה למסובב המהופך, היינו להיתר האכילה.