מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יד; בעצם ובפועל 30
אההגדרה של איסור חפצא ואיסור גברא נאמרה לא רק באיסורים המתיחסים אל חפצים ידועים אלא ג"כ באיסורי פעולה גרידא. כי מכיון, שכאמור, ההבדל בין איסור חפצא ובין איסור גברא הוא במהות האיסור, אם החפץ אסור על האדם - איסור חפצא, - או שהאדם אסור על החפץ - איסור גברא, הנה אותה החלוקה, יש ג"כ בפעולה, כי הלא פעולה נעשית ע"י איזה אבר שבאדם. וגם שמה יש החלוקה הזו: אבר שאסור לפעולה, זהו בכלל איסור חפצא; ופעולה האסורה על האבר זהו בכלל איסור גברא.
בוזהו מה שאמרו בנדרים (י"ג ע"ב): א"ר יהודה באומר יאסר פי לדבור, ידי לעושיהן, רגלי להלוכן, כלומר: אם כי בנדרים אנו בעינן לאיסור חפצא, בכ"ז יש איסור נדרים גם באיסורי פעולה, אלא ששמה בא האבר המיוחד במקום החפצא. וההבדל בין נדר שלא יעשה איזה דבר ובין שבועה הוא בזה, שבנדר האיסור הוא "ידי לעושיהן" - שהאיסור הוא בעצם היד; ובשבועה האיסור הוא רק בפעולה הזו.
גונקודה עיקרית זו נעלמה מראשוני האחרונים, מהלח"מ בפרק י"ב מהלכות גירושין (הלכה כ"ג) והמחנ"א בהלכות נדרים (ט' א'). וכבר הראיתי על כך בספרי ד"מ ח"א (שמעתתא ב').
דוכמו שיש באיסורי פעולה ההגדרה של איסור חפצא ואיסור גברא, ככה, כמובן, יש ג"כ ההגדרה של בעצם ובפועל, כלומר: שסתם איסור פעולה מדאורייתא האיסור הוא בעצם הפעולה, אבל באיסורי פעולה התלויים רק בזמן - ואם אנו מניחים שכל איסור התלוי בזמן אינו איסור בעצם אלא רק בפועל - אזי ג"כ באיסורי פעולה יהיה האיסור לא בעצם הפעולה אלא רק בהבפועל של האדם.