מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טו; פועל פעול ופועל יוצא 41
אוהמחלוקת בעיקרה היא במהות החיוב של אדם המזיק, אם החיוב בעיקרו הוא מצד הפועל, היינו מצד העבירה שבדבר, שעבר והזיק את ממונו של חברו, או מצד הפועל יוצא שבדבר - כלומר, כמו בהלואה שהלוה מחוייב לשלם, שבודאי אין זה מצד העבירה שבדבר אלא מצד זה שעליו למלא את ההפסד שבא על ידו.
בואמנם קרוב הדבר לומר שהא בהא תליא, שאם בממון החיוב הוא מצד הפועל יוצא שבדבר, מצד ממונו שהזיק, הלא קל וחומר הדברים כשהוא בעצמו המזיק שאין אנו זקוקים בזה להעבירה שבדבר. אבל אם נימא שהחיוב בממון הוא מצד הפעולה שבדבר, כלומר אי השמירה, קרוב הדבר לומר, שגם שם באדם המזיק החיוב הוא מצד הפועל, כלומר מצד העבירה כנ"ל.
גועי' בב"ק (ד, א): "תני, אדם שמירת גופו עליו", ומשמע כהצד השני, אבל כמובן שראיה ברורה אין מזה.
דוממילא מובן שהמחלוקת באדם המזיק ע"י אונס היא שוב כנ"ל, דאם נימא דסבת החיוב היא העבירה שבדבר, כיון שאונס רחמנא פטריה מהעבירה, אין כאן סבת החיוב, אבל אם נימא דסבת החיוב היא מצד הפועל יוצא, הרי ס"ס סבת החיוב יש בזה דעכ"פ הפסיד את ממונו, ואי אפשר לעשות מהאונס סבה נגדית לסלק את הסבה המחייבת, דאין זה בגדר אונס, כנ"ל.
הוזה גופא משמיעים לנו שני הפסוקים הנ"ל הסותרים זה את זה: הפסוק של "ולנערה לא תעשה דבר" המורה שאונס רחמנא פטריה, והפסוק של "פצע תחת פצע" לחייב על השוגג כמזיד ועל האונס כרצון, שאונס שייך רק במקום שהתוצאות באות מצד הפועל, מצד העבירה שבדבר, אבל לא במקום שהן באות מצד הפועל יוצא - כי ב"לנערה לא תעשה דבר", ה"דבר" בא בודאי מצד העבירה, ובכ"ז אנו אומרים "פצע תחת פצע לחייב על האונס כרצון", מפני ששמה באמת התוצאות באיסור מצד הפועל יוצא.
וואי אפשר לשאול, לפי שכבר בארנו מקודם דמכה נפש ג"כ החיוב מצד הפועל יוצא, וכן בעושה מלאכה בשבת שג"כ החיוב מצד הפועל יוצא של מלאכת מחשבת ובכ"ז אונס פטור? - דשם הפועל יוצא הוא רק הנימוק להעבירה, אבל ס"ס עצם העונש בא מצד הפועל שבדבר, לא כן במזיק שבכלל אין שם מושג של עבירה, אלא מצד הפועל יוצא לחוד, ואין זה מצד עונש אלא מצד פעולת גומלין לחוד, בזה לא שייך כלל המושג אונס.
זוכמו שלא שייך אונס רחמנא פטריה בהלואה, למשל בשלוה כסף והתרושש לגמרי, שאין לך אונס גדול מזה, ואפ"ה לא נפטר ע"י זה כלל אלא שאין ממה לגבות ממנו, ככה ג"כ אי אפשר להשתמש בכלל אונס בנזקין כנ"ל.
חוהראי' ג"כ מהא דב"ק (ס, ב) שמסקינן דאסור להציל עצמו בממון חברו, אע"פ שהדבר נוגע לפקוח נפש ואין לך אונס גדול מזה.