מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טז; מושג הזמן 74
אדברנו על חיוב שנמשך זמן ידוע, ועכשיו עלינו לדבר על חיוב הבא אחרי זמן ידוע, שעלינו להסתפק, אם לפני הזמן אין חיוב אף בכח, והזמן הוא המהוה את עצם החיוב, או שעצם החיוב ישנו גם מקודם והזמן רק מוציא את החיוב מכח אל הפועל.
בוהספק הזה נופל בעיקר בחיובי ממונות שיש להם זמן קבוע לפרעון, כי בחיובי מעשים שבודאי מצות עשה שהזמן גרמא שכל חיובם בא מחמת הזמן, אך הספק הוא כאמור בחיובי ממונות.
גוהספק הוא בזה, כי בודאי כל חיוב הבא מאיזה מקרה שהוא, פירוש הדבר, שלפני המקרה אין כל חיוב כי הלא המקרה הוא סבת החיוב, אבל חיוב הבא מחמת זמן ו"זמן ממילא קא אתי" יותר קרוב לומר, שגם לפני שבא הזמן ישנו החיוב בעצם, והזמן רק מוציא את החיוב אל הפועל כנ"ל.
דוהנה למשל, לענין פריעת חוב בזמנו, שם ודאי שהזמן הוא רק בהפרעון, אבל לא על החוב כשהוא לעצמו, שבודאי ישנו מקודם - וכן הדין של לא ניתנה כתובה לגבות מחיים, שם כבר אין הדבר תלוי בזמן גרידא, אלא במקרה ידוע, מקרה של מיתת הבעל או הגירושין, ובזה כאשר כבר הבאנו במק"א יש מחלוקת אם זהו ג"כ כמו פרעון חוב בזמנו, שגם לפני הזמן ישנו החיוב בעצם, זאת אומרת שהחיוב כשהוא לעצמו מתהוה בשעת הנשואין, והמיתה או הגירושין מוציאין את החיוב אל הפועל - או שלפני המיתה או הגרושין אין בכלל חיוב - אך כמובן שמחלוקת זו לא נכנסת במדת זמן, כי שם כאמור החיוב קשור באיזה מקרה.
האכן אנו מוצאים ציור של חוב ממוני הקשור בזמן ואיננו בסוג של הלואה שהפרעון הוא לזמן ידוע כנ"ל, וזהו פדיון הבן לשלשים יום - ושם נופל ספקנו הנ"ל.
וואנו מוצאים בזה מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן שהראשון פסק שאפילו אם מת האב לפני ל' יום ג"כ אישתעבדו הנכסים, והרמב"ן חולק על זה, כאשר הבאנו את זה ב"המבוא" פרק ז' (אות ז) ומובן שהמחלוקת היא על היסוד הנ"ל.
זוהמחלוקת הזו תלויה בהחקירה הכללית במהות הזמן הנ"ל בהתחלת מדה זו, אם הזמן זהו צירוף של חלקים זמניים, או שהזמן הוא עצם פשוט בלתי ניתן להתחלק, ולהצד הראשון מובן שכמו שכל דבר שבא עפ"י איזה מקרה, הנה טרם שבא המקרה אין כלל חיוב הכי נמי ג"כ בזמן, אבל להצד השני קשה להגדיר שכל החיוב כשהוא לעצמו מתהוה רק בבוא הזמן הידוע, כי עצם הזמן הלא היה ג"כ מקודם מאחרי שכל מושג הזמן הוא עצם בלתי ניתן להתחלק.
חוכיון שהוכחנו, שהרמב"ם סובר כהצד השני הנ"ל, הנה לשיטתו אזיל גם בזה, שפוסק שאפילו מת האב לפני שלשים ג"כ אישתעבדו הנכסים, כמו שתמיד בהלואה משועבדים הנכסים, אפילו אם מכר הנכסים לפני הזמן.