מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — טז; מושג הזמן 73
אויש הבדל בין אם העבירה היא בזה שלא עשה איזה מעשה בהזמן המיועד להמעשה הזה, ובין כשהעבירה היא באיחור המעשה, כי באופן הראשון יש לפעמים תיקון להעבירה, ואם אי אפשר לו כבר לעשות את אותו המעשה גופא, כי כבר עבר זמנו, אבל אפשר שיבוא תמורת זה איזה מעשה אחר, אבל באופן השני לא יצוייר שיהיה בזה תיקון, כי כל מה שיעשה אחרי כך לא יתקן את העבירה שכל עיקרה הוא באיחור, וס"ס מה שיעשה הוא עושה כבר אחרי האיחור.
בוזהו ההבדל בין עבירה של "לא תותירו ממנו עד בוקר" שזהו לאו הניתק לעשה, אעפ"י שהלאו הוא בזה מה שלא אכל את הקרבן בזמנו, ואת זה כבר אי אפשר לו לתקן, כי עכשיו כבר לא יוכל לאכול - אלא שיש איזו פעולה תמורת זו, וזהו "והנותר ממנו עד בוקר באש תשרפו", ובין הלאו של "בל תאחר" - שהעבירה היא בזה שלא הביא את הקרבן להקריב בזמן הראוי, שאעפ"י שאת עצם ההקרבה יוכל לתקן, כי אם מקריב אחרי שלש רגלים ג"כ מרצה, כדילפינן זה מהתורה גופא בר"ה (ו, א) "אותו מה תלמוד לומר? לפי שנאמר לא תאחר לשלמו, שומע אני אף מאחר נדרו בבל ירצה? ת"ל אותו בלא ירצה ואין מאחר נדרו בכל ירצה", ובכ"ז בודאי לא נקרא זה לאו הניתק לעשה, ויש לפעמים מלקות על לאו דבל תאחר, כדאמרינן בר"ה (ד, א) "נזיר שטמא עצמו במזיד עובר משום בל תאחר דנזירות טהרה" וכמבואר בר"ן שם שלוקה ג"כ - משום שבאמת העבירה של בל תאחר אינה בזה שלא הביא את הקרבן להקרבה בזמן הראוי, אלא מה שאחר את הזמן, ומה שלא יעשה אחרי הזמן ס"ס את האיחור לא תיקן כנ"ל.