מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — יז; עצם ומקרה 39
אעיקר ההבדל שמבדילים בתוס' ב"מ (ב, א) בין יורש ובין מוצא מציאה לענין אין ספק מוציא מידי ודאי, שבספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא, אמרינן שאין הספק נוטל כלום מכח הטעם הנ"ל של אין ספק מוציא מידי ודאי - וב"זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי אמרינן, זה נוטל שלושה חלקים וזה נוטל רביע" - ומ"ש זה מזה? משום "דהתם יבם שהוא בנו של סבא הוא ודאי יורשו ולא יוציא הספק מספק ממונו, אבל הכא אין סברא מה שהוא ודאי בחציו שיועיל לו לחציו השני" - גם בהבדל זה אנו רואים הבדל בין עצם ובין מקרה, כי אפשר לבוא מצד ודאי יורש אבל אי אפשר לבוא מצד ודאי מוצא מציאה, כי מציאת המציאה זהו ענין מקרי וזה לא נותן לפי שבא לו המקרה תחת ידו איזה שם עצמי. ולא כן ירושה, שהשם יורש הוא שם עצמי, והשם הזה בא לו, לאדם, לאו דוקא בזמן שהוא משתמש בזה בפועל, כלומר כשמת האב, אלא גם קודם לכן, עוד טרם שמת האב, יש לו להבן, למשל, שם "יורש", שהוא יורש את אביו, וע"כ אפשר להשתמש בהכלל של אין ספק מוציא מידי ודאי רק בעניני ירושה ולא בשום דין אחר מדיני ממונות.
בוביתר הסבר: כי בממון בודאי שאי אפשר שחלק אחד מן הממון ישפיע על החלק השני, כי כל חלק הוא דבר מיוחד בפני עצמו ואין לנו בזה קנה מידה למוד מהו בזה ההכל ומהו בזה החלק. אמנם הפרוטה היא חלק מהדינר, אבל אם אנו רואים רק את הפרוטה, הנה גם זו היא מטבע שלימה בפני עצמה. וככה אפשר לנו לצייר גם מטבע של מחצית הפרוטה; והוא הדין בטלית, שאפשר לנו לצייר גם טלית גדולה ולהגיד שזהו חלק מהטלית הזו; ואפשר גם לצייר טלית קטנה ולראות בזה כל הטלית, ובכן, מצד הממון כשהוא לעצמו בכלל לא שייך להגיד בכה"ג אין ספק מוציא מידי ודאי. ואמנם ה"ודאי" וה"ספק" בא לא על הממון אלא על "בעלי הממון", אבל מה זה "בעל הממון"? זהו במדה שהממון שלו היא באותה המדה בעל הממון. ואם מצד הממון לא שייך לומר אין ספק מוציא מידי ודאי, ממילא לא שייך זה ג"כ מצד בעל הממון. ולא כן בירושה, שכאשר יתבאר להלן, איננו נקרא יורש רק מצד זכות הממון שבאה לו ע"י הירושה אלא להיפך, זכות הממון של הירושה באה לו ע"י זה שהוא היורש.
גואם אנו קוראים, למשל, לזה את השם "מוכר" ולפלוני את השם "קונה", הנה השמות הנ"ל באים רק מתוך הממון, זה נקרא בשם מוכר, מפני שהחפץ יצא מרשותו, וזה בשם קונה, מפני שהחפץ נכנס לרשותו. ולא כן ביורש, שהשם הזה יש לו לא מפני הממון שמגיע לו ע"י כך אלא להיפך כנ"ל, והראי', שכאשר נראה להלן, יצוייר השם יורש אפילו כשבזה אין שום נ"מ לזכויות של ממון.