מקרא → תרגום → חז"ל → ראשונים → אחרוניםהמידות לחקר ההלכה — ג; שתי סבות 15
אקי"ל ד"אין עדים זוממים ניזומים עד שיזומו שניהם ואין עדים זוממים נהרגים עד שיוגמר הדין על פיהם", ובשניהם יש לחקור, אם הפרטים המעכבים הללו המה בתור סבה שניה או רק בתור תנאי.
בואנו מוצאים מחלוקת בזה בין הירושלמי והבבלי, לפי הירושלמי עדים הקרובים לדיינים - פסולים, מטעם דבעינן עדות שאתה יכול להזימה, וכיון דאין עדים זוממים משלמים עד שיוגמר הדין על פיהם, נמצא דנתחייבו תשלומין ע"י הדיינים הקרובים.
גאולם בבבלי, בסנהדרין (כ"ח ע"א) אנו אומרים "אמר רמי בר חמא, סברא הוא כדתניא, אין העדים נעשים זוממין עד שיזומו שניהם, ואי סלקא דעתך בנים לעלמא כשרין, נמצא עד זומם משלם ממון בעדות אחיו? אלא הזמה מעלמא קאתי ה"נ הזמה מעלמא קאתי", ומובן, שהפירוש "הזמה מעלמא קאתי" הוא, שזהו רק בבחינת תנאי, וכיון דגם "עד שיזומו שניהם" הוא רק גדר תנאי, מכש"כ ד"עד שיגמר הדין על פיהם" ודאי שהוא רק תנאי.