לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יא; קבלת גרים 6

בשאלה (מתורגמת מאנגלית)

גבומביי, 5 בנובמבר 1959

דלכבוד הרב הראשי נסים, ירושלים, ישראל

הכבוד הרב,

ואסיר תודה אהיה לכב' אם יואיל לחוות דעתו על הנושאים הבאים – בעיות שעומדות בפני ביהכ"נ שלנו.

זהאם אפשר למול, בביהכ"נ או במקום כלשהו אחר, בן שנולד מתערובת לפני נישואין?

חהיכול אדם שלקח אשה לא יהודיה, וכל אחד שומר את דתו, למול את בנו בביהכ"נ שלנו או בכל מקום אחר, והאם אדם כזה יכול להיקרא לתורה?

טהאם אפשר למול בביהכ"נ או בכל מקום אחר, ילד שנולד מהורים שלא נישאו עפ"י הדין, אלא נישאו אזרחית?

יהיש להתיר לנשים לשבת בביהכ"נ יחד עם אנשים במקומות המיועדים לאנשים, בכל יום, כולל שמחת תורה, חתונה או ברית מילה? שאלה זו הנה נושא לויכוח חריף. לכן, חוות דעת כב' תעזור לנו לפתרה בקלות.

יאהאם חזן ביהכ"נ רשאי לערוך גט?

יבהיכול אדם להיות נשיא, גזבר וכו' של ביהכ"נ אורתודוכסי ובאותו זמן להיות חבר בועד ביהכ"נ פרוגרסיבי?

יגאסיר תודה אהיה לכב' על חו"ד בשאלות הנ"ל

ידד.ש. מפגונקר

טותשובה

טזב"ה. ירושלים, כ"ד בחשון התש"ך

יזלכבוד ד.ש. מפגונקר,

יחבומביי

יטא.נ.,

כהורני כב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל לאשר קבלת מכתבך מיום ד' בחשון ש"ז ולהשיב לשאלותיך על־פי ההלכה:

כאבן שנולד מנישואי תערובת, דהיינו שהאיש יהודי והאשה לא־יהודיה שלא נתגיירה – בין שנישאו בערכאות ובין שלא נישאו כלל – אין לו דין של בן ליהודי, אלא הוא בנה של הלא־יהודיה והרי הוא כמותה. ולשם גיורו צריך מילה וטבילה כדין כל הבא להתגייר. אלא שבמקרה זה שהוא קטן, יש צורך בהסכמת אמו לגיירו. עכ"פ אם אין האם מסכימה להתגייר – אין טעם לגיירו בלעדה אפילו אם רצונה בכך, משום שהיא עלולה לגדלו ולחנכו לפי רוחה ודתה ולהאכילו דברים אסורים ועוד. אמנם יש אפשרות למולו שלא לשם גרות כדין שנהגו למול לא־יהודים. אך לא בשבת ולא בבית הכנסת אלא בבית או בבית חולים, ובלא ברכות.

כבאסור לנשים לשבת בבית הכנסת יחד עם אנשים בשעות התפילה וקריאת התורה.

כגכל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין, דהיינו שלא הוסמך לכך מרבנים גדולים ומפורסמים אסור לו לסדר גיטין; ודוקא שלושה מוסמכים יכולים לשמש כבית־דין לסידור גיטין.

כדלא רצוי למנות מי שמשמש כחבר ועד בית כנסת פרוגרסיבי לנשיא או גזבר לבית כנסת אורתודוכסי, אפילו אם הוא מתנהג כאורתודוכסי.

כהבכבוד רב,

כוהמזכירות