לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יא; קבלת גרים 9

בתשובה (השאלה חסרה)

גב"ה, ירושלים, ל' בתשרי התשכ"ד

דלכבוד ר' אברהם עסור יצ"ו פורטוגל

השלום וישע רב

וקבלתי את מכתבו מיום כ"ה בחדש תשרי ש.ז., שבו שאלני על מעשה אשר לא יעשה, על בר־נש אחד... שהוא בן נכרית שנתגייר וחזר לסורו של אביו והתחתן גם הוא עם גויה וילדה לו בן. ועתה שואל ומבקש מאת ועד קהילתכם למולו ולגיירו. וכב' מבקש לשמוע חוות דעתי בנדון, וכבקשתו, הנני ממהר להשיבו.

זמנוסח מכתבו נראה ברור שאין בר־נש זה מבקש לגייר אלא את הבן ואילו אמו אשר ילדתו תשאר בגויותה.

חוהנה אין להעתר לבקשתו מטעמים אלו:

טידוע שלפי דין תורתנו הקדושה בנו מן הנוכרית אינו בנו כלל ואין לו כל זכות עליו להביאו לגיירו.

יאמו אשר ילדתו אמנם זכאית היא להביאו לגיירו, אולם היות והיא לא מתגיירת, בודאי תפטם אותו בנבלות וטרפות ותחנכו לפי רוחה, ולכן אין לגיירו. אלא אם כן גם אמו תתגייר ותקבל עליה לשמור כל מה שהאשה היהודית חייבת לשמור ולעשות.

יאבכבוד רב,

יביצחק נסים