לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יא; קבלת גרים 10

בשאלה

גב"ה ח' לחודש תשרי שנת התשכ"ו לפ"ג

דהמנורה הטהורה, הנזר והעטרה, הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, תנא ירושלמאה מלכא ורופילא, רבן של כל בני הגולה נ"י ע"ה פ"ה [נר ישראל, עמוד הימיני, פטיש החזק] המאור הגדול מעוז ומגדול או"ע [אור עולם] עט"ר [עטרת ראשנו] מורנו ורבנו, ראש"ל וראש הרבנים בארץ ישראל, הגאון האמיתי בנש"ק כמוהר"ר יצחק נסים שליט"א נר"ו יאיר, והוי זהיר כאור הבהיר, אכי"ר.

המר ברישא, אנכי שלומי אמוני, משוקדים בקנה, ואני תפילה צלותיה דאברהם מול האלקים, למען יאריך ימים על ממלכתו, הון ועושר בביתו, הוא ובניו אתו. ויגדלהו וינשאהו למעלה מכל ברכתא, ויכתבהו הא-ל בספר חיים טובים ולשלם, כיר"א.

ובתר דמחוינא קידה והשתחויה לפני מעכ"ת. אותותינו אלה יוצאות וחולות, שישים עינו הרמה, וליבו המלא חכמה, על מעשה שהוקר לפנינו, והוא: איש יהודי ממחז"ק [ממחנה זה קודש] נשא גויה ע"י נישואין אזרחיים, ומן הזיווג הנ"ל נולד לו בן. ובא האיש הנ"ל לדרוש מוועד קהלתנו לגייר את הבן הנולד הנ"ל, דהיינו למול ולטבול אותו. על זה באה וועד קהלתנו ואני עבדו, לדרוש ממול כת"ר אם יכולים לגייר את הבן הנ"ל, כי לו משפט הגאולה לקרב או לרחק.

זבאתי להודיע שהאיש הנ"ל ואחיותיו מקבלים אחריות לחנך ולהדריך את הבן הנ"ל בדרכי היהדות.

חועל אם הילד הגויה, גלתה דעתה שרצונה להתגייר. וכדי להכין את עצמה לגירות, אני אתן לה שיעורים במצוות היהדות ועיקרי דת ישראל.

טנא להשיבנו על ענין הנ"ל, ותשובתו מהרה תצמיח בהקדם האפשרי, אם אפשר ע"י מברק, ואנחנו משלמים דמי המברק.

ימאתי המקוה. רחמי הא־ל אשר לו נאוה תהלה,

יאע"ה אברהם עסור ס"ט

יבתשובה

יגב"ה. ירושלים, כ"ה בתשרי התשכ"ו

ידלכבוד הר"ר אברהם עסור יצ"ו, ליסבון

טושלום וישע רב,

טזקיבלתי מכתבו מיום ח' בתשרי ש"ז.

יזאם השתכנעתם שכוונת האֵם להתגייר היא רצינית ואמתית ובדעתה להתנהג כאשה יהודיה, ואם המשפחה תשמור על המצוות ובמיוחד השבת, אזי אפשר יהיה לגייר את האם ואח"כ את הבן. אבל בשום פנים לא את הבן בלבד.

יחתנאי נוסף עיקרי הוא, כי המגיירים צריך שיהיו שלשה תלמידי חכמים מובהקים. לכן אם רצונם להתגייר, עליהם יהיה לנסוע לארץ קרובה שבה מצוי בי"ד חשוב.

יטבכבוד רב,

כיצחק נסים