לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יב; "בית נאמן"; נישואין, אישות, טהרה 12

בשאלה

גב"ה. סוסא ר"ח אב הרחמים תשכ"א

דמו"ר ועט"ר גאון עוזנו מוהר"ר יצחק נסים יחשל"א, ראשון לציון לכל ישראל בארץ ובגולה, העי"א.

האקוד ואשתחוה ואומר שלום לפי רו"מ!

וצעיר וקטן הנני מלבוא במכתבים עם רום הדרת כבודו, ואולם תורה היא וללמוד אני צריך כי השעה צריכה לכך, והכבוד הגדול לגדולי האומה, הוא כאשר יעתרו לקטן שבקטנים מפחותי העם, כמו שאמר הלל, השפלתי היא הגבהתי.

זשאלה – ענף גירושין

חזה כמו חמש שנים או יותר שבתולה אחת מעירנו עלתה לארץ עם "עליית הנוער", ושם נספחה אל אחד הקיבוצים, ובמשך הזמן, לסיבת איזה דבר (שאיני יודע אותו בבירור) הלכה עם בחור אחד מעיר תוניס, אל ירושלים, לפני הרב המסדר הנישואין, ושם עשו להם כתובה וקידושין, והביאו את שטר הכתובה בידם. והנה זה כמו שתי שנים מאשר ירדו שניהם לתוניזיה, ההורים חשבו כי אוהבים זה את זה וכי רוצים לעשות הנישואין בפועל ולחיות חיי אישות יחד. ואולם הבחור אמר כי מעולם לא היה בדעתו לשאת את הבתולה לאשה, ורק עשה את הכתובה אך לפי שעה כדי להנצל מן עבודת הצבא, ולכן ההורים של הבת הגישו קובלנא אל בית המשפט הממשלתי (לא יהודי) וביום 2 לחודש מארץ העבר יצא משפט הגירושין ע"י בית המשפט הנז', אולם מאיזה סיבות לא נעשה הגט ע"י הרבנות הראשית רק ביום שנים לחודש ג'ואן העבר. והנה מאי דביני ביני, נזדמן בחור טוב שרוצה להנשא עם הבתולה הנז', ובהיות כי נחפז הוא לדרכו לעזוב תוניזיה, קבע את זמן הנישואין ליום שמונה לחודש אות הקודם (זאת אומרת קודם שיעברו ימי הבחנה). וכאשר שמעתי מזה אמרתי להם כי איני יכול לסדר להם הנישואין הדתיים רק אחר שיעברו ג' חדשי ההבחנה, ולמרות כל ההפצרות לא קבלתי מהם שום התנצלות. אז מה עשו? הלכו לממשלה כאן, וקראו לי וצוו עלי לעשות את הנישואין בזמן הקבוע, משני טעמים, 1) כי הנישואין הם אינם בפועל ורק אירוסין, ובזה לפי חוק המדינה אין צריך להמתין ג' חדשים. שנית כי מיום שיצא המשפט של הגירושין כבר עברו יותר מחמשה חדשים ולכן אין מקום לעכבה זאת, אלו דברי הממשלה.

טוהנה כבר ידע כת"ר כי לפי מנהג האשכנזים, מונים לגט מיום הנתינה, ורק בעגונה, ובארוסה ובשעת הדחק וכיוצא יש שמקילים למנות מיום הכתיבה, אולם לנו בני טוניס שקבלנו עלינו הוראת מרן קארו זלה"ה, מונים תמיד מיום הכתיבה, כמו שכתב בש"ע סימן י"ג סעיף ד', וז"ל ומיום כתיבת הגט מונים וכו' שהרי אינו מתייחד עמה משכתבו לה ע"כ.

יועתה נפשי לשאול הגיעה בנדן דידן, דאיתא עיגון וגם הנדון הוא בארוסה, ושעת הדחק הוא, והכרח הממשלה יר"ה וגם שלא נתייחד עמה מיום שיצא המשפט מבית דין, כי אימת המלכות עליו, והאמת כן, כי אחר איזה ימים נשתדכה עם בחור אחר, והראשון הוא שלא אהב אותה.

יאא"כ הנוכל לדון את יום הגירושין של הממשלה, כמו יום כתיבת הגט שהתיר בו רבינו, אחר שהטעם בעצמו ובדמותו ובצלמו נמצא בנדון דידן.

יבאני מצפה לתשובתו שתהיה ביפה שעה אחת קודם, כדי לדעת מה לעשות אם אסדר את הנישואין או אחדל, אם יש איסור בדבר.

יגהחותם ברגשי כבוד והערצה רבה, וברכת שלום מציון, הרועה צאן קדשים פה סוסא,

ידע"ה ישראל ישי ס"ט

טותשובה

טזב"ה. ירושלים כ"ה באב התשכ"א

יזהרב החכם ונבון ר' ישראל ישי יצ"ו, הרב דק"ק סוסא, תוניסיה

יחר.מ. נ.,

יטקיבלתי מכתבו מיום ר"ח אב ש"ז, ובו שאלני אודות אשה שנתגרשה בערכאות ואח"כ בבי"ד אם אפשר למנות ג' חדשי הבחנה מיום הגירושין האזרחיים.

כהנה הדין פשוט וברור הוא שיש למנות מיום הגירושין בביה"ד הרבני לפי דין תורה בלבד.

כאבכבוד רב,

כביצחק נסים