לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יב; "בית נאמן"; נישואין, אישות, טהרה 18

בתשובה

גב"ה ד' בכסלו התשי"ט

דלכבוד מערכת "למרחב", תל־אביב

הא.נ.,

ובעתונכם מיום ו', ב' בכסלו ש"ז, נתפרסמה רשימה תחת הכותרת "הרב הראשי, הכהן והגרושה מגיל שנתיים". אין בדעתנו לחוות דעה על הסגנון המרעיש של רשימה זו ועל הביטויים בהם השתמש הכותב, אך ברצוננו להעמיד את קוראי עתונכם על אמיתות העובדות, שנסתלפו באופן קיצוני ע"י כתבכם.

זואלה היו העובדות:

חלפני כחודש ימים פנה ח"כ ח. מגורי־כהן אל כב' הרב הראשי בענין המקרה שארע באחד היישובים בפרוזדור ירושלים. הוא סיפר שצעירה מבני העדה התימנית עמדה להנשא עם כהן, אולם ימים אחדים לפני מועד החתונה הופיע אביה (שגרש את אשתו בהיות הבת בגיל שנה) בפני בית־הדין האזורי והודיע שהוא קידש את בתו בגיל שנתיים וכי עוד באותה שנה היא נתגרשה והוא קיבל את גיטה. לאחר שמסר ידיעה זו נעלם וביה"ד ביקש את עזרת המשטרה למצאו. ח"כ מגורי־כהן ביקש לדעת אם יכולה היא להנשא לכהן.

טבשאלות מסוג זה אין פונים אל הרב הראשי, אולם מפני הנימוס השיב כב' הרב לח"כ מגורי־כהן כי פרטי המקרה הם מוזרים בעיניו וכי הדבר נמצא בבירור בפני בית־הדין האזורי ולכן עליו לחכות למסקנות בית־הדין.

יואכן ביום ט"ו בחשון קבע בית־הדין שאין להתחשב בדברי האב והתיר לצעירה להנשא.

יאתמוה, איפוא, משום מה מצאתם לנכון לתת פרסום לרשימה זו שפרטיה בלתי מציאותיים ומשוללים כל יסוד, מבלי שתפנו אלינו תחילה לברר את הענין לאשורו.

יבבכבוד רב,

יגהמזכירות