לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יג; מילה ופדיון הבן, קריאת שם ואימוץ 11

בשאלה

גר"ח תמוז תשכ"ב

דלכ' הדיין המצוין הרה"ג מעוז ומגדול סיני ועוקר הרים הראש"ל והרב הראשי לישראל מני"ר כקש"ת מוהרר"י נסים שליט"א

האחדש"וט בכבוד הראוי להדרת כת"ר, עוד פעם הנני נאלץ לרגל צו השעה להטריח את מני"ר שליט"א בדבר של עתה, ואדוני כמלאך האלקים לקדם תרופה למכה ושכמ"ה.

והנה לצערנו הרב פשׂתה המשׂפחת בימים האחרונים בין חוגי הבעלי בתים חשוכי בנים לקנות להם, ע"י סרסורים שונים, ילדי זנונים המזייפים ורושמים אותם בהממשלה על יחס שלהם, ובכן בכדי לעצור בעד המגפה הזאת, אחלה פני"ק כי יואיל בטובו לתת הצהרה גלויה בשם הרבנות הראשית, כי ילדים כעין אלה היות ואין ידועים הוריהם, הם נחשבים כספק ממזרים ואסורים לבוא בקהל הם וצאצאיהם עד סוף כל הדורות, וכל המספחם אל ביתו הוא מכשיל את הרבים וכו' וכו'.

זסמוך לבי נכון ובטוח כי הצהרה כזו תחסום את הדרך בפני הקונים והסרסורים שלא יוסיפו לחטוא עוד.

חבתקוה לתשובתו הרמתה ובדרישת סליחה על הטרחות שאני מטריח למני"ר פעם בפעם, הנני דשו"ט בכבוד והערצה.

טיצחק משה שחיבר ס"ט,

יבואנוס איירס

יאתשובה

יבב"ה, ט"ז תמוז התשכ"ב

יגלכבוד הרה"ג כש"ת ר' יצחק משה שחיבר שליט"א, רב ראשי בארגנטינה

ידר.נ.,

טורצוף בזה הנני שולח לכת"ר את הקריאה למעוניינים באימוץ ילדים כפי בקשתו, שמח אני על עמידתו בפרץ ועושה כל מה שביכולתו לגדור בקעות, יישר כחו וחילו.

טזבמכתבו הקודם כתב כת"ר כתבות של אנשים אמידים כדי שאפנה אליהם בבקשת עזרה לביהמ"ד. לשעבר גם הרב פינק יעצני על כך, ולא שמעתי לעצתו, משום שאין זה דרכי, ולא נסיתי באלה. כיום שמצב החמרי של ביהמ"ד קשה מאד, מאלצני לצאת מגדרי, בתקוה שמעכ"ת יהיה מוכן להשפיע עליהם שימלאו את בקשתי.

יזברגשי כבוד ויקר,

יחיצחק נסים

יטקול קורא

כב"ה י"ד בתמוז התשכ"ב

כאאל אחינו היקרים יצ"ו אשר בערי ארגנטינה

כבשמועה שמענו – שנמצאים בקהלותיכם בין חשוכי הבנים, שרצונם לאמץ להם ילדים. מרוב תשוקה לילד אין הם חוקרים ודורשים על מוצאו של הילד ומי המה הוריו, אלא נפתים למתווכים ולוקחים כל ילד אשר יוצע על־ידם.

כגכבר הפליגו חז"ל (במסכת מגילה ובמסכת סנהדרין) בשבח מגדל יתום ויתומה בתוך ביתו, ואמרו שמעלה עליו הכתוב כאילו ילדו, ונחשב לו כאילו קיים מצות פריה ורביה, שהיא מצוה ראשונה בתורה.

כדכוונתם של האנשים האלה הרוצים לאמץ להם ילדים היא, איפוא, רצוייה, אולם אין מעשיהם רצויים, כי אם חלילה יכשלו בבן זנונים וכו', הרי יהיה כל עמלם בטיפוח ילד שכזה לשוא. מלבד זה ידוע שטבע המוליד ותכונותיו ביולד, וכל שלא יודעים מי הם הוריו, הרי הילד עלול להיות לרועץ למגדליו, ואין צריך לומר שמכשולים הלכתיים בדיני נישואים עלולים להגרם כאשר יגדל.

כהמטעמים אלה ועוד טעמים אחרים שאי אפשר להעלותם על הכתב, אנו פונים אליכם בעצה נאמנה להיזהר ולהשמר מלקחת ילד מבלי בדיקה והוכחה ברורה שהורתו ולידתו כשורה ולא בעבירה, ושומע לנו ישכון בטח ועליו תבוא ברכת טוב.

כויצחק נסים, ראשון לציון, הרב הראשי לישראל, ונשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל