לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יג; מילה ופדיון הבן, קריאת שם ואימוץ 10

בשאלה

גב"ה, יום ג' שיתסר אדר שתכ"ג חיפה יע"א

דהחיים והשלום לנופך ספיר ויהלום ה"ה גאון עולם פאר הדור מרא דארעא ישראל כקש"ת מהר"י נסים שליט"א

האחרי דרש"ה דמר ניהו רבא דעמיה

והנני בזה לבקש את כבוד הדר"ג להשיבני איך לנהוג עם ברכת שהחיינו מטעם אבי הבן אחרי שכבר בירך בברית מילה שהחיינו.

זבש"ע יו"ד רס"ה פוסק הב"י שבכל מלכות (ישראל) [ישמעאל] נוהגים כרמב"ם ועל כל מילה ומילה מברכים שהחיינו, אבל מפדיון הבן אין רמז בהרב"י איך לנהוג. הרמ"א בסי' הנ"ל מביא דעת הראבי"ה כשמל בעצמו מברך על המילה שהחיינו ולא על הפדיון, וממשמעות לשון הרמב"ם בה' ברכות פי"א הל' ט' שמדמה מצוה שאינה תדירה ואינה מצויה כל עת למצוה שהיא מזמן לזמן כגון מצות מילת בנו ופדיון הבן לסוכה ולולב, כותב במילת בנו ופדיון הבן מברך עליה שהחיינו בסוכה ולולב מברך עליהן, משינוי לשון עליה – לעליהן משמע לכאורא שעל המילה והפדיון מברך רק שהחיינו אחת.

חלכן נפשי בשאלתי שילמדנו רבינו איך לנהוג, אבל להסתפק בהשחיינו שבירך אבי הבן על המילה או לברך שנית על הפדיון.

טאני משתחוה מרחוק מול הדר"ג ואחוי קידה

ישלמה יעקובוביץ'

יארח' בן־יהודה 5, חיפה

יבתשובה

יגב"ה, י"ט אדר התשכ"ג

ידלכבוד ה"ר שלמה יעקובוביץ' יצ"ו רחוב בן־יהודה 5 חיפה

טושלום וישע רב,

טזאשר שאלת אם יש לברך שהחיינו על הפדיון.

יזבש"ע יו"ד סי' ש"ה ס"י כתב מרן מפורש לברך שהחיינו בשעת נתינת הפדיון לכהן. ומשמע מסתמות דבריו שלעולם מברך שהחיינו על הפדיון אף אם הוא מברך שהחיינו על המילה.

יחואף מי שלא נוהג לברך שהחיינו על המילה, אם טעה ובירך שהחיינו על המילה, כתב בעל ערוך לנר בשו"ת בני ציון סי' ק"ז שאעפ"כ צריך לברך שהחיינו על הפדיון ע"ש.

יטבכבוד רב,

כיצחק נסים