לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער יד; זכרון השואה 1

בתשובה (השאלה חסרה)

גב"ה, כ"ט בניסן התשי"ז

דהנדון: אפר הקדושים

הבזמן האחרון הובאה לארץ מפולין כמות של אפר מאפרם של קדושי השואה הי"ד, ונתעוררה השאלה היכן יש לטמון אפר זה.

ולאחר שעיינו בשאלה זו הגענו לכלל המסקנה דלהלן:

זהיות ואפר הקדושים שהועבר ארצה לפני כן הוטמן בפומבי בהר־ציון, מן הראוי שהאפר הנדון יובא אף הוא לקבורה בהר־ציון, בכדי למנוע פיצול במקומות הקבורה ולאפשר ריכוזו של האפר במקום אחד.

חאמנם מדברי התוספתא בפרק ו' [הלכה ב] דנגעים ומהרמב"ם בהלכות "בית־הבחירה" פ"ז הי"ד, אשר כתבו שאין מקיימים קברות בירושלים חוץ מקברי מלכי בית דוד וקבר חולדה הנביאה שהיו שם מימות הנביאים הראשונים – משמע שהר־ציון יש לו קדושת ירושלים, ואין לקיים בו קברות מחוץ לקברי מלכי בית דוד, אולם הואיל ואין כאן אלא אפר גרידא – הרי זה מותר. ועיי' הרדב"ז ח"ב סי' תרל"ג ומהרימ"ט יו"ד ח"ב סי' ל"ז וחסדי דוד ח"ב דף ב'.

טוהואיל, וכאמור, הוטמן האפר הקודם בהר־ציון, אשר נוסף לקדושה שלו כשלעצמו קרוב הוא להר־הבית ולהר־הזיתים, הרי תהיה זו פגיעה בקדושים שלא יטמנו במקום זה אלא במקום אשר אין בו אותה קדושה.

ילאור האמור לעיל החלטנו שיש לטמון את אפר הקדושים בהר־ציון באותה חלקה שבה נטמן האפר שהובא לפני שנים מספר.

יאיצחק אייזיק הלוי הרצוג יצחק נסים

יבהרבנים הראשיים לישראל