לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טו; אבלות וקבורה 7

בשאלה

גב"ה ירושלים א' בכסלו, תשט"ז

דלכבוד מרן הרב הראשי לישראל הראשל"צ הרב יצחק נסים רחמים שליט"א, ירושלים.

הר.ר.נ.מ.

והנדון: בית עלמין משותף ליהודים וקראים

זהריני מתכבד בזה להציע לפני מעכ"ת שליט"א את השאלה הבאה:

חבמושב "מצליח" ליד רמלה התישבו יהודים וקראים באותו כפר, ועתה מתכננים הקמת בית־עלמין לכפר זה בשתוף עם עוד שני כפרים יהודיים בסביבה.

טהשאלה היא אם מותר יהיה לקבוע בבית־העלמין הכללי חלקה מיוחדת עבור עדת הקראים ב"מצליח", ואם כן מה המרחק שיש להפריד בין החלקות, ואם אפשר להסתפק בשדרת עצים כגדר.

יכיון שהשאלה עומדת עתה על הפרק, אבקש את כת"ר הרבנים הראשיים שליט"א לעיין בשאלה זו בהקדם ולהודיע לי הכרעתם כדי שנוכל לקבוע עמדת משרדנו לשאלה זו.

יאבכל הכבוד וביקרא דאורייתא

יבי.ל. ביאלר, מנהל המחלקה

יגתשובה

ידח כסלו תשט"ז

טולכבוד מר י.ל. ביאלר יצ"ו מנהל המחלקה למועצות דתיות במשרד הדתות, ירושלים

טזא.נ.,

יזקבלנו את אגרתו בענין בית עלמין משותף ליהודים וקראים – ומפני דחיפות הענין הננו ממהרים להשיב. וזו תשובתנו:

יחהלכה ידועה היא שאין קוברים רשע אצל צדיק (עיין שו"ע יו"ד סי' שס"ב ס"ה), אמנם בשו"ע לא נתבאר שעור ממרחק שצריך להיות מפריד ביניהם. אולם בגליון מהרש"א שם כתב שצריך להיות המרחק ביניהם יותר משמונה אמות, משום דבעינן שלא תגע תפיסת הרשע בתפיסת הצדיק, ושעור התפיסה ידוע שהוא ארבע אמות (עי' שו"ע סי' שס"ז). וכן נראה מתשובת "אמרי יושר" ח"ב סי' נ שצריך להרחיק יותר משמונה אמות, וכן כתבו בתשובת "מנחת אלעזר" ח"ב סי' מ"א ו"משמרת שלום" – במערכת ק'. וסיים במשמרת שלום ולפי זה עתה שבעוונותינו הרבים נתאחו הקומוניסטים ר"ל צריך להרחיק מקבורתו יותר משמונה אמות מכל צד משאר מתי ישראל הכשרים. וב"הדרת קדש" דף ל"ד כתב דאפשר נמי ברחוק ארבע אמות וכותל מפסיק בגבה ארבע אמות. ובתשובת הרמ"ע בסי' מ"ד מבואר דכותל לבד אינו מפסיק.

יטלאור האמור לעיל הננו מחליטים שצריכה להיות דרך כבושה לרבים ברוחב 8 (שמונה) אמות, מפסיקה בין שני בתי־העלמין.