לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טו; אבלות וקבורה 17

בשאלה

גבס"ד כסלו תשכ"ט

דלכבוד הדרת מעלת מאור הדור הרב הראשי לישראל ראשון לציון הרה"ג מרן יצחק נסים שליט"א

הנא יורנו מורינו בדין הלכה: בדידי עובדא, רחוק ממעכת"ר ומבני ביתו, אני אבל תוך י"ב חודש על אמי ז"ל. ובתי צריכה להתחתן אחרי ג' חדשים לפטירתה. ושואל ממעכת"ר האם אני יכול להופיע בליל החופה ולהשאר על יד בתי גם בזמן הסעודה שתיערך באותו ערב, או לא? ומפני שרצוני להתלות באילן גדול, לכן פניתי לכת"ר בנדון: אנא להיעתר לבקשתי זאת. היות ויש חלוקי דעות ביני לבין אשתי על כך. רציתי פסק הלכה ברורה למעשה, וממעכת"ר "הסליחה".

ולתשובה חיובית אני מחכה.

זאהרוני שלום ס"ט

חכרכור נוה אפרים

טתשובה

יב"ה. ירושלים, כ"ח בכסלו התשכ"ט

יאלכבוד מר שלום אהרוני כרכור.

יבא.נ.,

יגכב' הראשון לציון הרב הראשי לישראל ייפה את כוחי להשיב לשאלתך אם מותר לך להיות על־יד בתך בזמן הסעודה, ג' חודשים לפטירת אמך ז"ל.

ידהנה מדברי השו"ע, יו"ד, סימן שצ"א, ב', נראה שאין להתיר.

טובמקרה כגון דא, המהרשד"ם מצדד להתיר אם העדרו מן הסעודה יגרום צער ועגמת נפש לכלה. והחיד"א ב"שיורי ברכה", סימן שצ"א, ב', כותב בשם המהריק"ש:"הקרובים לחתן או לכלה נוהגים במצרים לאכול בבית החופה תוך י"ב חודש של אב ואם ואחר שלושים", ומדבריו נראה שדין זה תלוי גם במנהג.

טזמתוכן מכתבך ניתן להבין שבמקום מוצאך לא היה לכם מנהג.

יזמכל מקום אם לא תוכל לעמוד בכך ולא להשתתף בסעודה כי תרגיש שאי הופעתך בצד הכלה תגרום לה צער רב, תוכל להשתתף בחלק הסעודה.

יחוהיות והקפידה היא משום כבוד אב ואם, תוכל, על אותו הזמן שתשתתף בסעודה, לשלם כבוד לאמך ז"ל בלמוד משנה באותו הלילה או תהילים למחרת, ובנוסף על הרגלך ללמוד כל יום לנשמת אמך.

יטבכבוד רב,

כהרב ד"ר ראובן בונפיל

כאמנהל הלשכה