לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ב, שער טז; על משמר הכשרות 12

בנחלת אבות נו

גשאלה

דכבד שנמצא על שפוד, האם מותר לשים עליו מעט שמן שומשומין.

התשובה

ושאלת חכם חצי תשובה, כי באמת אין להקל בזה, ועיין בש"ע יו"ד סי' ע"ג סעיף א', אם בדיעבד בשלו הכבד לבדו בקדרה, מותר לבדו, אבל הקדרה אסורה, וכן המים. וכיון שהמים שנתבשל בהם אסורים, ממילא צריך הכבד הדחה אח"כ להעביר ממנו המים האסורים. וכאן נמי בנדון השאלה, כשנותן עליו שמן וצולהו, השמן מיד נאסר, וזה את"ל דגם שמן אינו בולע, מה שאין כן דעת הפוסקים שכתבו דמה שאמרו שהכבד פולט ואינו בולע, הוא במים, דקלוש, כמו מים וירקות וכדומה, וכן דם בעין, אבל שמנונית וציר בולע ואסור, ולהיות כי בענין זה רבו השיטות הענינים עמוקים ומבוארים בדברי הש"ע בסי' הנ"ל ובפוסקים החונים עליו, לא ראיתי להאריך.