לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער יח; הציבור ושלוחיו 6

בשאלה

גב"ה. י"א סיון תשי"ז (10.6.57)

דלכבוד מעלת הרה"ג רבי יצחק נסים הרב הראשי וראש"ל, ירושלים הבירה ת"ו.

הכת"ר,

והנידון: חוות דעת "אם מותר למנות לסומא מב' עיניו לש"ץ קבוע.

זבין היחידים של בית הכנסת "יוסף הצדיק" של עדת הספרדים נמצא אולי יותר מארבעה חזנים אשר הם כהנו בדחילו ורחימו, מלפני שבע שנים, מיום הקמת בית הכנסת הנ"ז. קול נעימותם וביטוי תפלתם המדויקת, רצויה היא לכל קהל המתפללים.

חבימים הקרובים הופיע איש אחד מעולי מצרים, סומא הוא מב' עיניו. חברי הועד, טרם התייעצותם עם ועד הדתי, החליטו ומינו אותו לשליח ציבור קבוע במקום שליחי ציבור הוותיקים הנז"ל אשר הם עומדים להמשיך לכהן על מנת שלא לקבל פרס. אבל החברים סומכים על מה שכתב מר"ן ז"ל בש"ע סי' נ"ג סעי' יד "הסומא יורד לפני התיבה". אמנם ממה שכתוב בספר כף החיים ס"ק ס"ד וס"ה על סימן נ"ג הנז', אשר הביא דעות שונות מספר הזוהר ומדברי הפוסקים האחרונים, יכולנו לדיין כי דעת מר"ן והרמב"ם הוא שייך רק לשעת הדחק.

טבזה יואיל כבוד הרב לבאר לנו את הדין אם מותר למנות שליח ציבור קבוע מסוג הנ"ל? דברי פי חכם חן ותודה למפרע.

יברגשי הכבוד למעכ"ת,

יאדוד רחמים ריימונד

יבתשובה

יגב"ה, כ"ב בתמוז התשי"ז

ידלכבוד מר ד.ר. ריימונד, הדר יוסף

טוא.נ.,

טזבתשובה לשאלתך מיום י"א בסיון ש"ז, אם מותר למנות ש"ץ סומא, הרינו להודיעך כי ראוי ורצוי למנות ש"ץ פיקח, אבל אם הדבר פוגע בשלום הציבור – אין להימנע מכך.

יזבכבוד רב,

יחהמזכירות