לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער יח; הציבור ושלוחיו 7

בב"ה, ה' תשרי, תשי"ז, פה ק"ק פרייבורג

גלכבוד הרב הראשי הראשון לציון דעיר הקדש ירושלים ת"ו.

דבימי התשובה והסליחה יכתב ויחתם בספרם של צדיקים גמורים לאלתר לחיים טובים, אמן.

האהיה אסיר תודה רבה לכת"ר שליט"א אם יואיל להשיב לי הלכה למעשה בשאלה זו דלקמן:

ואני הנני רב לקהלה קטנה במדינת דרום אפריקה. כל שנה ושנה הקהלה בוחרת בועד חדש, ויש אצלנו כמה חברים שהם נשואי תערובת – אבל בנשואים ציביליים בבית המשפט, ולא בכנסיה נוצרית – ויש להם מהן גם ילדים גויים. האם מותר עפ"י הדין לבחור אנשים כאלה לועד שלנו, ועד הקהלה שהוא גם ועד בית הכנסת, ושאח"כ חבר ועד שכזה יבחר להיות יושב ראש של בית הכנסת או מזכיר כבוד של הקהלה, או גזבר כבוד.

זמהי דעת התורה ודעת הפוסקים בענין זה? יואיל נא כת"ר שליט"א בטובו להזכיר לי ולצטט את דברי המקורות בלשונם או לציין את המראי־מקומות הכל באר היטב, כדי שנוכל אולי למנוע תקלה זו מתוכנו.

חאם יש לכם צורך בצרכי צדקה ובתמיכה למען מוסדות הקודש בירושלים, יכתוב גם כן לנו ונעשה מה שאפשר.

טולתשובתו הרמה אחכה בכליון עיניים תיכף ומיד, ורב תודות ושלומים למפרע

יהמכבדו ומוקירו כערכו הרם

יאמשה קביאטקאבסקי החופ"ק פרייבורג

יבתשובה

יגב"ה כ"ח תשרי תשי"ז

ידלכבוד הרב ר' ישראל משה קביאטקאבסקי יצ"ו, רב פרייבורג, דרום אפריקה.

טור.נ.,

טזקבלתי מכתבו מיום ה' לחודש זה ובו שאלה אם מותר לבחור לוועד הקהילה ולוועד ביכ"נ מי שנישא בנישואי תערובת בנשואים אזרחיים.

יזהנה, ברור שלפום דינא אסור לבחור בעושי רשעה כזו לכל תפקיד צבורי שהוא, כפי המבואר בשו"ע חו"מ סוף סימן ל"ז: "טובי הקהל הממונים לעסוק בצרכי רבים או יחידים הרי הם כדיינים ואסורים להושיב ביניהם מי שפסול לדון משום רשעה", ואין רשעה גדולה מזו של הנושא גויה, והריהו באיסור כרת ככתוב במלאכי ב', י"א־י"ב, שם נאמר שהיו נושאים נשים נכריות ועל־אלה אומר הכתוב שהוא בכרת. עיי' שו"ע אה"ע סימן ט"ז וחו"מ סי' תכ"ה ובאחרונים שם. ועיי' שו"ת מהר"ם שיק אה"ע סי' ל"ז ועוד.

יחאלא שבכל זאת ראוי להימנע ממחלוקת, ורצוי שכב' ידבר על לב הבוחרים בצנעה, בדברי נחת ובפיוסין שלא יבחרו בחטאים אלה, וה' יברך את עמו בשלום.

יטבכבוד רב,

כיצחק נסים