לַכְּלָל וְלַפְּרָט — חלק ג, שער כא; ספר התורה וקריאתו 16

בב"ה, בית שמש, ו' בתשרי תשכ"ד 24/9/63

גלכבוד הרב נסים שליט"א הרב הראשי לישראל הרבנות הראשית ירושלים

דכבוד הרב הנכבד,

ההנני פונה לכבודו בפעם השניה – מיום ט"ו אלול תשכ"ג – בבקשה ממך להכריע, בין שני יריבים, בענין השאלה: האם תרגום "אונקלוס" לקריאת התורה וההפטרה רצוי?

ואנחנו, יוצאי גלות תימן, נוהגים לקרוא את התרגום בשעת קריאת־התורה וההפטרה. ברגע זה ישנה מחלוקת בין שורות הציבור. חלקו בעד ביטול התרגום בטענה שהוא גוזל זמן ומטריד את הציבור, ושאין הלכה המחייבת במפורש את קריאת התרגום. לית מאן דפליג, שאין צורך לבטלו.

זהנני מצפה מכבודו להכריע בין החולקים, ועל פיך ישק כל הציבור.

חברגשי כבוד, ובברכת גמח"ט,

טיצחק מאירי

יתשובה

יאב"ה, י"ח כסלו תשכ"ד

יבלכבוד מר מאירי יצחק יצ"ו בית-שמש.

יגמנהג אבותיכם בידכם והחזקתם בו גם בעלותכם לארץ מזה שנים אין לבטלו. ויש בזה משום אל תטוש תורת אמך. רצוי לדבר על לב המיעוט שבקהלתכם הדורשים ביטולו של מנהג זה שיבטלו את דעתם מפני דעת הרוב ועליהם תבוא ברכת טוב.

ידבכבוד רב

טויצחק נסים